Chasidut על משלי 24:16

או יאמר ויזכור אלהים את נח וגו'. על דרך מאמר הכתוב (שפ קל"ו, כ"ג) שבשפלנו זכר לנו, ונודע פירושו שעל ידי השפלות שהקב"ה משפיל עמו ישראל הוא זוכר אותם להעלותם למעלה מעלה וכמאמר חז"ל (שמות רבה א', ט') בפסוק ועלה מן הארץ כל זמן שישראל בירידה התחתונה הם עולים אמר דוד (שם מ"ד, כ"ו) כי שחה לעפר נפשנו וגו' אותה שעה קומה עזרתה לנו והם עולים למעלה, וירידה זו צורך עליה היא, ואף בשעת הירידה לעולים נחשבים ולא כיורדים, כמאמר הכתוב (משלי כ"ד, ט"ז) כי שבע יפול צדיק וקם כלומר כל השבע נפילות הכל יחשב לקימה, כי לא יפלו כי אם כדי שיעלו על ידי זה, והוא כדמיון אדם הרוצה לזרוק דבר למעלה למעלה משפיל עצמו למטה ומשיב אחור ימינו מלמטה בכדי שעל ידי זה יהיה הזריקה ביותר כח ותהא עולה ליותר גבוה או ליותר רחוק, כן הדבר הזה כשהן נופלין, נופלין עד לעפר ועל ידי זה כשהן עולין עולין עד לרקיע.

ועוד י"ל על פי הנזר הקודש (ב"ר בפרשה ע"ח סי' י"א) אהא דאיתא התם (ב"ר ע"ח י"א) על וישתחו שבע פעמים (בראשית לג ג), למה שבע, על שם שבע יפול צדיק וקם (משלי כד טז). והענין הוא כמו שיש בקדושה שבעת ימי הבנין, כן יש במדריגת החיצונים כי זה לעומת זה עשה אלקים. וז"ש כי שבע יפול הצדיק, בכח שבע מדריגות אלו, ואף על פי כן וקם. אף כך יעקב הכניע את עצמו ז' פעמים, כלפי ז' מדריגות שהיו לאותו רשע, ולבסוף היה לו ליעקב תקומה, כי מאז נכנס לשער השמיני אשר אין שם מגע עכו"ם כנודע ליודעי חן, עד כאן דבריו. ועל פי מה שכתב בהקדמת מאה שערים, כי הדעת היא כלל לשבע ספירות אחרונות, והם שבעה ימי בראשית, עד כאן דבריו. והיינו פני מנורה דנפקין מינה זיי"ן קנים, ואין לנגד הכולל דוגמתו בס"א. והיינו (במדבר ח ב) אל מול פני המנורה שזה הכולל דהיינו השער השמיני, יאירו שבעת הנרות, והבן. ואם כן אהרן שהוא בהוד הגיע עד הדעת, וכלל הכל שם. והיינו שבחו של אהרן, שגרם בכונתו להמשיך לשם אשר אין לעומת זה בס"א, והבן כי הכל זה לעומת זה, היינו בז' תחתונות, אבל לנגד הכולל שהוא הדעת אין דוגמתו בס"א. ועל פי זה כתבתי לפרש (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב) אם אין דיעה הבדלה מניין. ועל פי זה יש להבין מהו הענין של תנינא דז' רישין (קדושין כ"ט:), דהיינו הכח של לעומת זה יש בו ז' רישין ולא יותר, ועיין בספר מדרש לפרושים (דרוש ט"ו בדף ע"ז ע"א) שכתב והנה ענין ז' רישין לא מצאתי כלל, ועיין שם שכתב מדעתו שהם כנגד ז' אתוון של שור חמור. ולענ"ד נראה כמ"ש, ודוק היטב. ולפי זה נתיישב מה דאמר בהעלותך, ולא אמר בהדליקתך, ואומרו העלה נרותיה, והיא שבחו של אהרן, והבן.

אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (חבקוק ב׳:ד׳-ה׳): וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כ״ד:ט״ז) הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל עַל־יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף, בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל, אֲבָל הַצַּדִּיק – שֶׁבַע יִפֹּל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.