מדרש על משלי 25:15

שדריה ליה לבניהו בן יהוידע יהיב ליה שולשילתא דחקיק עלה שם ועזקתא דחקיק עלה שם וגבבי דעמרא וזיקי דחמרא אזל כרא בירא מתתאי ושפינהו למיא וסתמינהו בגבבי דעמרא וכרא בירא מעילאי דשפכינהו לחמרא וטמינהו סליק יתיב באילנא כי אתא סייריה לגושפנקא גלייה אשכחיה חמרא אמר כתיב (משלי כ א) לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם וכתיב (הושע ד יא) זנות יין ותירוש יקח לב לא אישתי כי צחי לא סגיא ליה אישתי רוה וגנא נחית אתא שדא ביה שולשילתא סתמיה כי איתער הוה קא מפרזל א״ל שמא דמרך עלך כי נקיט ליה ואתא מטא דקלא חף ביה שדייה מטא לביתא שדייה מטא גבי כובא דההיא ארמלתא נפקת איהי (ע״ב) איחננא ליה כפא לקומתיה מיני׳ איתבר בי׳ גרמא אמר היינו דכתיב (משלי כה טו) ולשון רכה תשבר גרם חזא סמיא דהוה קא טעי באורחא אסקיה לאורחיה חזא רויא דהוה קא טעי באורחא אסקיה לאורחי׳ חזא חדוותא דהוו קא מחדן לה בכה שמעיה לההוא גברא דהוה קאמר ליה לאושכפא עביד לי מסאני לשב שני אחיך חזא ההוא קסמא דהוה קסים אחיך:

מה שַׁדְּרֵיהּ (ליה) לִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, יָהִיב לֵיהּ שׁוֹשִׁילְתָּא, דְּחָקִיק עֲלָהּ שֵׁם, וְעִיזְקְתָא, דְּחָקִיק עֲלָהּ שֵׁם, וּגְבָבֵי דְּעַמְרָא וְזִיקֵי דְּחַמְרָא. אָזַל כָּרָא בִּירָא מִתַּתָּאִי, וְשַׁפִינְהוּ לְמַיָּא, וְסַתְמִינְהוּ בִּגְבָבֵי דְּעַמְרָא, וְכָרָא בִּירָא מֵעִילָאִי וְשַׁפְכִינְהוּ לְחַמְרָא, וְטַמִינְהוּ. סָלִיק יָתִיב בְּאִילָנָא, כִּי אָתָא, סַיְרֵיהּ לְגוּשְׁפַּנְקָא, גַּלְיֵיהּ, אַשְׁכְּחֵיהּ חַמְרָא. אָמַר: כְּתִיב: (משלי כ׳:א׳) "לֵץ, הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם". וּכְתִיב: (הושע ד׳:י״א) "זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב", לָא אִשְׁתִּי. כִּי צָחִילָא סַגְיָא לֵיהּ, אִישְׁתִּי, רָוָא וְגָנָא. נָחִית, אָתָא, שָׁדָא בֵּיהּ שׁוֹשִׁילְתָּא, סַתְּמֵיהּ. כִּי אִיתְעַר, הֲוָה קָא מִיפַרְזֵל. אָמַר לֵיהּ: שְׁמָא דְּמָרָךְ עֲלָךְ. כִּי נָקִיט לֵיהּ וְאָתָא, מָטָא דִּיקְלָא, חַף בֵּיהּ, שַׁדְיָהּ. מָטָא לְבֵיתָא, שַׁדְיָהּ. מָטָא גַּבֵּי כּוּבָא דְּהַהִיא אַרְמַלְתָּא, נַפְקָא (היאי) חַנְנָא לֵיהּ, כָּפָא לְקוֹמְתֵּיהּ מִינֵיהּ, אִיתְבַּר בֵּיהּ גַּרְמָא. אָמַר: הַיְנוּ דִּכְתִיב: (משלי כ״ה:ט״ו) "וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם". חָזָא סַמְיָא דַּהֲוָה קָא טָעִי בְּאוֹרְחָא, אַסְקֵיה לְאוֹרְחֵיהּ. חָזָא רַוְיָא דַּהֲוָה קָא טָעִי בְּאוֹרְחָא, אַסְקֵיה לְאוֹרְחֵיהּ. חָזָא חֶדְוָתָא דַהֲווּ קָא מְחַדְדֵי לָהּ, בָּכָה. שַׁמְעֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָאָמַר לֵיהּ לְאוּשְׁכְּפָא: עָבִיד לִי מְסָאנֵי לְשֵׁב שְׁנֵי, אַחִיךְ. חָזָא הַהוּא קַסְמָא דַּהֲוָה קָסִים, אַחִיךְ. כִּי מָטָא לְהָתָם, לָא עַיְלוּהָ לְגַבֵּיהּ דִּשְׁלֹמֹה עַד תְּלָתָא יוֹמֵי. יוֹמָא קַמָּא אָמַר לְהוּ: אַמַאי לָא קָא בָּעִי לִי מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אָמְרוּ לֵיהּ: אַנְסֵיהּ מִשְׁתֵּיהּ, שָׁקַל לְבֵינְתָּא אוֹתִיב אַחֲבֶרְתָּהּ. אַתּוּ אָמְרוּ לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה, אָמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר לְכוּ: הָדַר אַשְׁקִיוּהָ. לְמָחָר אָמַר לְהוּ: וְאַמַאי לָא קָא בָּעִי לִי מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אָמְרוּ לֵיהּ אַנְסֵיהּ מֵיכְלָא. שָׁקַל לְבֵינְתָּא מֵחֲבֶרְתָּה אוֹתְבָהּ אַאַרְעָא, אַתּוּ אָמְרוּ לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה, אָמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר לְכוּ: נְגוּדוּ מִינֵיהּ מֵיכְלֵיהּ. לְסוֹף תְּלָתָא יוֹמֵי עַיֵיל לְקַמֵּיהּ, שָׁקַל קַנְיָא וּמְשַׁח אַרְבָּעָה גַּרְמִידֵי, וְשָׁדָא קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: מִכְּדִי, כִּי מַיִית הַהוּא גַּבְרָא, לֵית לֵיהּ בַּהֲדֵין עָלְמָא אֶלָּא אַרְבָּעָה גַּרְמִידֵי, הַשְׁתָּא כְּבַשְׁתֵּיהּ לְכוּלֵי עָלְמָא, וְלָא שָׂבַעְתָּ עַד דִּכְבַשְׁתָּן נַמִּי לְדִידִי? אָמַר לֵיהּ: לָא קָא בָּעִינָא מִינָךְ מִידִי, בָּעִינָא דְּאִיבְנֵיהּ לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, וְקָא מִיבָּעִי לִי שָׁמִירָא. אָמַר לֵיהּ: לְדִידִי לָא מָסַר לִי, לְשָׂרָא דְּיַמָּא מְסִירָא לֵיהּ, וְלָא יָהִיב לֵיהּ אֶלָּא לְתַּרְנְגוֹלָא־בְּרָא, דִּמְהֵימָן לֵיהּ אַשְׁבוּעָתֵיהּ. וּמַאי עָבִיד בֵּיה? מַמְטִי לֵיהּ לְטוּרֵי דְּלֵית בְּהוּ יִשּׁוּב, וּמָנַח לְהוּ אַשִׁינָא דְּטוּרָא, וּפָקַע טוּרָא, וּמִנְקִיט מַיְתִּי בִּיזְרָנֵי דְּאִילָנָא, וְשָׁדִי הָתָם, וַהֲוֵי יִשּׁוּב. וְהַיְנוּ דִּמְתַרְגְמִינָן: 'נַגָּר טוּרָא'. בָּדְקוּ קִינָא דְּתַרְנְגוֹלָא־בְּרָא דְּאִית לֵיהּ בְּנֵי, וְחַפְיוּהָ לְקִינֵיהּ זוּגִיתָא חִיוַרְתִּי, כִּי אָתָא בָּעִי לְמֵיעַל וְלָא מָצִי, אָזַל אַיְתִּי שָׁמִירָא, וְאוֹתְבֵיהּ עִילוּיֵהּ, רָמָא בֵּיהּ קָלָא, שַׁדְיֵיהּ, שַׁקְלֵיהּ, אָזַל חָנַק נַפְשֵׁיהּ אַשְׁבוּעָתֵיהּ.

‎וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד (שמות לב, ז). וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם וְגוֹ'. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּרַבִּי אַבָּא, נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר (משלי כה, יד). וְאוֹמֵר: בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין (משלי כה, טו). מִי שֶׁאָמַר לִתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ, דּוֹמֶה לִנְשִׂיאיִם וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן. אֵלּוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד, ז), וְעָבְרוּ עַל הַכֹּל וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר לְמֹשֶׁה: לֵךְ רֵד. כִּי שִׁחֵת. אֵין שִׁחֵת אֶלָּא קִלְקוּל מַעֲשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁחֵת לוֹ לֹּא בָּנָיו מוּמָם (דברים לב, ה). וְלֹא עֵגֶל בִּלְבַד עָשׂוּ, אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֵמוּ לְצַחֵק. וְאֵין צְחוֹק אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי וְגוֹ' (בראשית לט, יז). שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ (ש״‎ב ב, יד),