מדרש על משלי 25:19

רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי כה, יט): מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין לְמָה הָיוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין דּוֹמִין, לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מִתְכַּסִּים בְּשִׂמְלָה חֲדָשָׁה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְהָיָה זֶה בּוֹגֵד מִכָּאן וְזֶה בּוֹגֵד מִכָּאן, עַד שֶׁקָּרְעוּ אוֹתָה. כָּךְ לֹא זָזוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּשׁוֹמְרוֹן וְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בִּירוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁגָּרְמוּ לִירוּשָׁלַיִם לֵחָרֵב. דָּבָר אַחֵר, מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר יוֹם שֶׁנִּזְדַּוֵּג נְבוּכַדְנֶצַּר לְיִשְׂרָאֵל הֶעֱדָה מֵהֶם שְׁנֵי לְבוּשִׁין, בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וּבִגְדֵי מַלְכוּת. בְּיוֹם קָרָה, עַל שֵׁם שֶׁקָּרְאוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. חֹמֶץ עַל נָתֶר, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, בָּדַק חָבִית רִאשׁוֹנָה וּמְצָאָהּ חֹמֶץ. שְׁנִיָּה, וּמְצָאָהּ חֹמֶץ. שְׁלִישִׁית, וּמְצָאָהּ חֹמֶץ, אָמַר הָא מִסְתְּיָא דְּכֹלָּא בִּישָׁא. וְשָׁר בַּשִּׁירִים עַל לֶב רָע, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּל דְּזָמַר זִימְרָא לָא עָיֵיל בְּאֻדְנֵיהּ דְּרַקְדָּא, כָּל דְּזָמַר זְמַר בְּרָא דְטִפְּשָׁא לָא שָׁמַע. דָּבָר אַחֵר, מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן יוֹם שֶׁנִּזְדַּוֵּג נְבוּכַדְנֶצַּר לְיִשְׂרָאֵל הֶעֱדָה מֵהֶן שְׁנֵי לְבוּשִׁין, בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וּבִגְדֵי מַלְכוּת. בְּיוֹם קָרָה, כַּהֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ז, יג): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ. חֹמֶץ עַל נָתֶר, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה כָּזֶה שֶׁהוּא נוֹתֵן חֹמֶץ עַל נֶתֶר וְסוֹתְרוֹ, כָּךְ הָיוּ סוֹתְרִים דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב לו, טז): וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כְּפָרָה זוֹ שֶׁהִיא מְלַחֶכֶת בְּפִיהָ. וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר מְמַלְּלִים בְּפִיהֶם, וּמְרַמְּזִין בְּעֵינֵיהֶן, וּמוֹרִין בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן, וְאוֹמְרִים (יחזקאל יב, כז): הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הוּא חֹזֶה לְיָמִים רַבִּים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֵּיכֶם כִּי בִימֵיכֶם בֵּית הַמֶּרִי, מִיָּד (דברי הימים ב לו, יז): וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב וגו'. וּכְתִיב (מלכים ב כה, ט): וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה', זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, זֶה פָּלָטִין שֶׁל צִדְקִיָּהוּ. וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַיִם, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם חוּץ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִנַיִן (ישעיה א, כא): מְלֵאֲתִי, בְּגִימַטְרִיָא הָכֵי הֲוֵי, וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיָה לָהּ בֵּית סֵפֶר לְמִקְרָא וּבֵית הַתַּלְמוּד לְמִשְׁנָה, וְכֻלָּן עָלָה אַסְפַּסְיָנוּס וְהֶחֱרִיבָן. וְאֶת כָּל בַּיִת גָּדוֹל, זֶה בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ בַּיִת גָּדוֹל, שֶׁשָּׁם מְתַנִּין שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה.

רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי כה, יח): מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן וגו', מֵפִיץ, עַל שֵׁם (דברים כח, סד): וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים. וְחֶרֶב, עַל שֵׁם (ויקרא כו, לג): וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב. וְחֵץ שָׁנוּן, עַל שֵׁם (יחזקאל ה, טז): בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב, הַכֹּל לְמִי, לְאִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (משלי כה, יט): שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁבָּאתָ לִרְעוֹת אוֹתָנוּ הַשֵּׁן אָכְלָה וּמַדְּקָה אֲחֵרִים, וְלָמָּה שֵׁן רוֹעָה אוֹכֶלֶת אוֹתָנוּ, וְרֶגֶל רוֹפֶסֶת אוֹתָנוּ, מִפְּנֵי בִּטְחוֹנָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל שֶׁבָּגַדְנוּ בְּצוּרֵנוּ, (משלי כה, יט): מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, (זכריה ז, יג): וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ. דָּבָר אַחֵר, שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת, שֵׁן מְעַרְעֲרָה וְרֶגֶל מְמַטְמְטָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי לְיִשְׂרָאֵל בִּגְדוּ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּבִטְחוּ בִי, וְהֵן לֹא עָשׂוּ כֵן אֶלָּא בָּגְדוּ בִי וּבָטְחוּ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, כז): אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה.