מדרש על משלי 26:2

פיסקא. לפיכך אמותיהן של כהנים וכו׳. טעמא דלא מצלו הא מצלו מייתי והכתיב (משלי כו ב) כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא א״ל ההוא סבא מפרקיה דרבא שמיע לי מפני שהיה להם לבקש רחמים על דורם ולא בקשו איכא דאמרי כדי שיתפללו על בניהם ולא ימותו טעמא דמצלו הא לא מצלו מייתי מאי הוה ליה למיעבד הכא אמרי טוביה חטא וזיגוד מנגיד התם אמרו שכם נסיב מבגאי גזר אמר ההוא סבא מפרקיה דרבא שמיע לי מפני שהיה להם לבקש רחמים על דורן ולא בקשו כי הא דההוא גברא דאכליה אריא ברחוק תלתא פרסי מיניה דרבי יהושע בן לוי ולא אשתעי אליהו בהדיה תלתא יומין:

יא פִּסְקָא. לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים וְכוּ'. טַעְמָא דְּלָא מַצְלוּ, הָא מַצְלוּ מַיְתִּי? וְהָכְּתִיב: (משלי כ״ו:ב׳) "כַּצִפּוֹר לָנוּד, כַּדְּרוֹר לָעוּף, כֵּן קִלְּלַת חִנָּם לֹא תָבֹא"? אָמַר (להו) הַהוּא סָבָא: מִפִּרְקֵיהּ דְּרָבָא שְׁמִיעַ לִי, (מפני) שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם וְלֹא בִּקְּשׁוּ. וְאִיכָּא (דאמרי) [דְּמָתְנִי]: כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁלֹּא יָמוּתוּ. טַעְמָא דְּמַצְלוּ, הָא לָא מַצְלוּ, מַיְתִּי? מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעֱבַד? הָכָא אַמְרִינָן: "טוֹבִיָּה חָטָא וְזִיגוּד מִינְגַד"? הָתָם אַמְרֵי: "שְׁכֶם נָסִיב, מַבְגָּאִי גָּזַר"? אָמַר (להו) הַהוּא סָבָא: מִפִּרְקֵיהּ (דאבא) [דְּרָבָא] שְׁמִיעַ לִי, (מפני) שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם וְלֹא בִּקְּשׁוּ. כִּי הָא דְּהַהוּא גַּבְרָא דְּאַכְלֵיהּ אַרְיָא בְּרִחוּק תְּלַת (מאה) פַּרְסֵי מִינֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְלָא אִשְׁתָּעִי אֵלִיָּהוּ בַּהֲדֵיהּ תְּלָתָא יוֹמין.