Musar על משלי 26:2

ובאמת, מצינו בכמה מקומות בדברי חז"ל שמי שגרם למיתת חבירו אפילו בגרמא בעלמא צריך כפרה, שהנה איתא במשנה במכות (י"א א'), "לפיכך אימותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו". ואיתא בגמ', "טעמא דלא מצלו הא מצלו מייתי, והכתיב (משלי כ"ו, ב') 'כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא', אמר ההוא סבא מפירקיה דרבא שמיע לי, שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא בקשו". ומבואר מהגמ' שנחשב כאילו הכהן גדול גרם להרציחה בשוגג, ולכן הוא אחראי בשביל הגלות של הרוצח, עד כדי כך שאם הרוצח יתפלל שהכהן גדול ימות כדי שיוכל לצאת מהעיר מקלט תתקבל תפלתו!