מדרש על משלי 27:22

ויאמר כדברך למען תדע כי אין כה' אלהינו. שהוא מוחץ ורופא, אע"פ שלא נכתב בכל מכה למען תדע, הדעת נותנת כי על כל מכה ומכה היה אומר לו למען תדע, כדי להזכירו חטאתו אשר אמר לא ידעתי את ה' (שם ה ב). אבל עליו ועל כל כיוצא בו כתיב אם תכתש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו (משלי כז כב), כלומר אם אתה כותש ומייסר את האויל בכתישת ייסורין ומכות, ובתוך כך אתה מרפא ממנו בהגבהת העלי מן המכתש לא תסור מעליו אולתו, שהוא שוכח כל המכות, כך פרעה הרשע לפי שהיה מרפה ממנו בין מכה למכה ג' שבועות היה שוכח את המכות:

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי (מלכים א יג, ו). תְּרֵין אָמוֹרִין, חַד אָמַר, אֱלֹהֶיךָ וְלֹא אֱלֹהַי. וְחַד אָמַר: בְּאֵיזֶה פָּנִים קוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהַי, עוֹמֵד וּמַקְרִיב לַעֲבוֹדָה זָרָה וְקוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהַי. אַף עַל פִּי כֵן, וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי ה' וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשׁוֹנָה (מלכים א יג, ו). מַה הוּא כְּבָרִאשׁוֹנָה? רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַח: אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ (משלי כז, כב). אֵין אַתְּ מוֹעִיל, מַה בָּרִאשׁוֹנָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַף בַּשְּׁנִיָּה כֵּן.

קט [פִּסְקָא]. פְּלִשְׁתִּים בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת וְכוּ'. 'גָּלְיָת', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁעָמַד בְּגִלּוּי פָּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א י״ז:ח׳) "בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי", וְאֵין 'אִישׁ' אֶלָּא הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט״ו:ג׳) "ה' אִישׁ מִלְחָמָה". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מַפִּילוֹ בְּיַד בֶּן־אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א י״ז:י״ב) "וְדָוִד בֶּן־אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת לְכָדוֹ פִּיו לְאוֹתוֹ רָשָׁע. אֶחָד: (שם) "בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי". וְאִידָךְ, (שם) "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי, וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים". וְאִידָךְ, [דְּקָאָמַר לֵיהּ לְדָוִד]: (שם) "הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת". דָּוִד נַמִּי קָאָמַר לֵיהּ: "אַתָּה בָּא אֵלַי בְחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן". דָּוִד הָדַר אָמַר לֵיהּ: "וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ". (שם) "וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּדֵי לְבַטְּלָם מִקְּרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. (שם) "וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם", [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בָּהֶם תּוֹרָה. (שם) "וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים", מַאי 'בֵּנַיִם'? אָמַר רַב: שֶׁמְּבֻנֶּה מִכֹּל מוּם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בֵּינוֹנִי שֶׁבְּאֶחָיו. דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא אַמְרֵי: שֶׁהָיָה עָשׂוּי כְּבִנְיָן. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בַּר מֵאָה פַּפִּי וְחַד נָאנָאִי. "גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת", תָּנִי רַב יוֹסֵף: שֶׁהַכֹּל דָּשִׁים בְּאִמּוֹ כְּגַת. כְּתִיב: (שם) 'מִמְּעָרוֹת', וְקָרִינָן 'מִמַּעַרְכוֹת'. תָּנִי רַב יוֹסֵף: שֶׁהַכָּל הֶעֱרוּ בְּאִמּוֹ. כְּתִיב: (רות א) 'עָרְפָּה', וּכְתִיב (ש"ב כ"א) 'הָרָפָה'? רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'הָרָפָה' שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'עָרְפָּה'? שֶׁהַכֹּל עוֹרְפִין אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֶיהָ. וְחַד אָמַר: 'עָרְפָּה' שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'הָרָפָה'? שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין אוֹתָהּ כְּהָרִיפוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שם יז) "וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר, וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת, וְלֹא נוֹדַע דָּבָר". וְאִי בָּעִית אֵימָא, מֵהָכָא: (משלי כ״ז:כ״ב) "אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי". (שמואל ב כ״א:כ״ב) "אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת, וַיִפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו". מַאי נִינְהוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: סַף, וּמָדוֹן, גָּלְיָת, וְיִשְׁבִּי־בְנֹב. כְּתִיב: (שמואל א י״ז:ז׳) 'וְחֵץ חֲנִיתוֹ', וְקָרִינָן: 'וְעֵץ חֲנִיתוֹ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲדַיִּן לֹא הִגִּיעָנוּ לַחֲצִי שִׁבְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן שֶׁל רְשָׁעִים. וְלָא (לפרסומיה) [לִיפְתַּח בֵּיהּ] כְּלָל? אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל דָּוִד.