מדרש על משלי 29:13

א אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: (דברים ל) "לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא". אָמְרוּ לוֹ לִשְׁמוּאֵל: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: (ויקרא כ״ז:ל״ד) "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת"! שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפְחָא: אַף חֲטָאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, נִשְׁתַּכְּחָה בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לְפִינְחָס: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: [לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא". אָמְרוּ לֶאֱלִיעֶזֶר: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם]: "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת"! שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְגַן־עֵדֶן, אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל מִמֶּנִּי כָּל סְפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, כְּלוּם הִנַּחְתִּיךָ שָׁעָה אַחַת וְהָלַכְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר? לֹא כָּךְ כָּתַבְתָּ [בִּי]: (שמות ל״ג:י״א) "וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל". מִיָּד תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל (משה] [יְהוֹשֻׁעַ], וְנִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת, וְנוֹלְדוֹ לוֹ שְׁבַע מֵאוֹת סְפֵקוֹת, וְעָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָלָיו לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹמַר לְךָ אִי־אֶפְשָׁר, לֵךְ וְטוֹרְדָן בְּמִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע א׳:א׳) "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה וְגוֹ'. [וַיֹאמֶר ה'" וְגוֹ']. (וכתיב ("שם) "בעוד שלשת ימים הכינו לכם צדה" וְגוֹ'.) בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת קַל־וָחֹמֶר וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת וְדִקְדוּקֵי סוֹפְרִים נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי [אַבָּהוּ]: אַף עַל פִּי כֵן הֶחֱזִירָן עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז מִתּוֹךְ פִּלְפּוּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם טו ושופטים א׳:י״ג) "וַיִלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה", וְלָמָה נִקְרָא שְׁמָהּ 'עַכְסָה'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ, כּוֹעֵס עַל אִשְׁתּוֹ. (שופטים א׳:י״ד) "וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר" וְגוֹ'. [מַאי 'וַתִּצְנַח']? אָמַר רָבָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמְרָה לוֹ: מָה חֲמוֹר זֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַאֲכָל [בַּאֲבוּסוֹ], מִיָּד צוֹעֵק, אַף אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה [בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ], מִיָּד צוֹעֶקֶת. (שם) "וַתֹּאמֶר לוֹ: (הבה) [תְּנָה] לִי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, (בית שמנוגב מכל טובה) וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם". אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד, (שם) "וַיִּתֵּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִיּוֹת, וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת". אָמַר לָהּ: מִי (שכל רזי עולם) [שֶׁדָּר] עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, (שלו) יְבַקֵּשׁ (ממני) [מִמֶּנּוּ] מְזוֹנוֹת. וְכָלֵב, "בֶּן־קְנַז" הוּא? וְהָא, "בֶּן־יְפוּנֶה" הוּא! מַאי 'יְפוּנֶה'? שֶׁנִּפְנָה מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים. וְאַכַּתִּי [בֶּן־קְנַז הוּא]? בֶּן חֶצְרוֹן הוּא! דִּכְתִיב: (דברי הימים א ב׳:י״ח) "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה". (אמרי) [אָמַר רָבָא]: חוֹרְגֵיהּ דִּקְנַז הֲוָה, (דיקא נמי דכתיב: "בן יפונה הקנזי, ולא כתיב: "בן קנז" שמע מינה.) תָּנָא: הוּא עָתְנִיאֵל הוּא יַעְבֵּץ. וּמַה שְּׁמוֹ? יְהוּדָה אַחִי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. 'עָתְנִיאֵל', שֶׁעֲנָאוֹ אֵל. 'יַעְבֵּץ', שֶׁיִּעֵץ וְרִבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּמְנָא לָן דְּעָנָאוֹ אֵל? דִּכְתִיב: (שם ד) "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (ויאמר) [לֵאמֹר]: אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי" וְגוֹ'. "אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי", בַּתּוֹרָה. "וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי", בְּתַלְמִידִים. "וְהָיְתָה יָדְךָ (עמדי) [עִמִּי"], שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח תַּלְמוּדִי מִלִּבִּי. "וְעָשִׂיתָ (לי) מֵרָעָה", שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לִי רֵעִים כְּמוֹתִי. "לְבִלְתִּי עָצְבִּי", שֶׁלֹּא יְשַׂגְּבֵנִי יֵצֶר הָרַע (מלשונות עצבי אם עשית בי) [מִלִּשְׁנוֹת. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה] כֵּן, מוּטָב. וְאִם לָאו, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ בִּנְסִיסִי לַשְׁאוֹל. מִיָּד: (שם) "וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (משלי כ״ט:י״ג) "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'". בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִיד הוֹלֵךְ אֵצֶל הָרַב וְאוֹמֵר לוֹ: לַמְדֵנִי תּוֹרָה, אִם מְלַמְּדוֹ, (תורה) "מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'". (ואם מלמדו הקדוש ברוך הוא, מחכים לשניהם.) וְאִם לָאו: (משלי כ״ב:ב׳) "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עוֹשֶׂה כֻּלָם ה'", מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ חָכָם לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ טִפֵּשׁ. טִפֵּשׁ לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ חָכָם, זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי נָתָן. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: "אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי", בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. "וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי", בְּבָנִים וּבְבָנוֹת. "וְהָיְתָה יָדְךָ עִמָּדִי", בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן. "וְעָשִׂיתָ (עמדי) מֵרָעָה", שֶׁלֹּא יְהֵא בִּי מֵחוּשׁ רֹאשׁ, וּמֵחוּשׁ אָזְנַיִם, וּמֵחוּשׁ עֵינַיִם. "לְבִלְתִּי עָצְבִּי", שֶׁלֹּא יִשַׂגְּבֵנִי יֵצֶר הָרַע (מלשנות עצבי). [מִלִּשְׁנוֹת]. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה (בי) כֵּן, מוּטָב, וְאִם לָאו, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ בִּנְסִיסִי לִשְׁאוֹל. "וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ" וְגוֹ'. בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְאוֹמֵר: פַּרְנְסֵנִי, אִם מְפַרְנְסוֹ, מוּטָב, וְאִם לָאו, "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, (מאיר עיני שניהם ה') [עוֹשֶׂה כֻּלָם ה']". מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ עָשִׁיר לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי. עָנִי לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר.

שלשה דברים נתנו על תנאי, ארץ ישראל ובית המקדש ומלכות בית דוד, חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי. ארץ ישראל מנין, שנאמר (דברים יא) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' וחרה אף ה' בכם. ובית המקדש מנין, שנ' (מל"א ו) והבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקימותי את בריתי אתך אשר דברתי אל דוד אביך וגו', ואם לאו (שם) והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישם ושרק. ומלכות בית דוד מנין, ת"ל תהלים קלב) אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם; ואם לאו, (שם) ופקדתי בשבט פשעם. ומנין לספר תורה שלא ניתן על תנאי, שנ' (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה. ומנין לבריתו של אהרן שלא ניתן על תנאי, שנ' (במדבר יח) ברית מלח עולם הוא, ואומר (שם) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. ומנין לבני יונדב בן רכב שהם מבני בניו של יתרו, שנ' (דה"א ב) המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב. הם בקשו את הרב ויעבץ בקש חכמה, שנא' (שם) ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל. אם ברך תברכני, בתלמוד תורה; והרבית את גבולי, בתלמידים; והיתה ידך עמי, שלא אשכח את משנתי; ועשית מרעה, שתעשה לי רעים כמותי; לבלתי עצבי, שלא יעציבני יצר הרע מלעסוק בתורה; ויבא אלהים את אשר שאל, מלמד שנתן לו מה ששאל ולהם נתן מה ששאלו, שנאמר (משלי כט) רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה', ואומר (שם) עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה'. – הא כיצד, תלמיד ששימש את הרב והרב רוצה להשנותו, מאיר עיני שניהם ה', זה קונה חיי עולם וזה קונה חיי עולם; אבל תלמיד ששימש את הרב והרב אינו רוצה להשנותו, עושה כלם ה', מי שעשה זה חכם סוף יעשהו טפש ומי שעשה לזה טפש סוף יעשהו חכם.

דָּבָר אַחֵר, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עה, ח): כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, לְמָה דּוֹמֶה הָעוֹלָם הַזֶּה, לְגַלְגַּל שֶׁבַּגִּנָּה כְּלֵי חֶרֶס שֶׁבּוֹ הַתַּחְתּוֹנִים עוֹלִים מְלֵאִים וְהָעֶלְיוֹנִים יוֹרְדִין רֵיקָנִין, כָּךְ לֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם הוּא עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר, לָמָּה שֶׁגַּלְגַּל הוּא בָּעוֹלָם. (דברים טו, י): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, אָמַר רַבִּי אַחָא גַּלְגַּל הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כו): מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן, וְאֵין אוֹפָן אֶלָּא גַּלְגַּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כה): וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו. אַשְׁרָיו כָּל מִי שֶׁיָּדוֹ פְּשׁוּטָה לַעֲנִיִּים, רְאֵה מַה כְּתִיב (משלי כב, ב): עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם ה', וְכֵן (משלי כט, יג): רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה', הֶעָנִי קָנָה חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהֶעָשִׁיר קָנָה חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְעָנִי שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ עֹשֵׂה כֻלָּם ה', מִי שֶׁעָשָׂה אֶת זֶה עָשִׁיר הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ עָנִי, וּמִי שֶׁעָשָׂה אֶת זֶה עָנִי הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ עָשִׁיר, אֵין לְךָ מִדָּה קָשָׁה מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְדֻקְדָּק בַּעֲנִיּוּת כְּאִלּוּ דְּבוּקִין בּוֹ כָּל יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּכְאִלּוּ בָּאוּ עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָּל יִסּוּרִין לְצַד אֶחָד וְהָעֲנִיּוּת לְצַד אֶחָד, הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת לְכֻלָּן. לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה, בּוֹא וּרְאֵה כָּל מִי שֶׁהוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית עוֹבֵר עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, כֵּיצַד אָדָם שֶׁחָטָא אַחַת מִכָּל הָעֲבֵרוֹת וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדִּין, הַמַּלְאָכִים עוֹמְדִין, אֵלּוּ מְלַמְּדִים זְכוּת וְאֵלּוּ מְלַמְּדִים חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, יח); רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים עַל יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ. אֲבָל מִי שֶׁמַּלְוֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית אֵין אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד לוֹ זְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, יג): בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה. וְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל רִבִּית כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים טו, א): ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, וּכְתִיב (תהלים טו, ה): כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וגו'.