פירוש על משלי 29:13

ואיש תככים. איש מזימות בעל תורה, ורבותינו (תמורה טז ויקרא רבה פ' ל"ד) פירשו תלמיד שאמר לרב השניני פרק א' ומלמדו:

רש ואיש תככים. הנה הרש והוא העני בעיון שאין אצלו מחשבה יכנס ממנה אל העיון ההוא והוא נבוך מפני זה בעיון ואיש תככים שיש לו מחשבות רבות מקבילות בדרוש אשר יחקור בו נפגשו בענין המבוכה והדלות בעיון ואע''פ שהאיש התככים יחשוב שתהיינה לו ידיעות בדרוש וזה כי הוא להקבלת המחשבות יקרה לו כאילו הוא נלכד בקשר ומחוזק המבוכה לא ידע אנה יטה והנה הש''י הוא מאיר עיני שניהם במה שישפע ממנו על השכל האנושי להישירו אל המקום אשר ממנו יתיישר להגעת הדרוש ההוא ובמה שישפע ממנו להישירו לצאת מהמבוכה במחשבות רבות המקבילות ההם כי בזה מהקושי הנפלא בקצת הדרושי' הגדולים ויצטרך לזה עזר אלהי והתורה ממה שיתישר מאד להסרת המבוכה הזאת בהרבה מהדרושים הגדולים אשר יקשה לאדם בהם לברור המחשבות הצודקות מהבלתי צודקות באופן שנזכר בס' הניצוח ובמה שאחר הטבע:

ואיך יוכיח ה' את בעלי תביעות שקר הבאים תמיד בדינים מרומים לזה אמר רש כו' והוא כי הנה שנים הם הבאים בתחבולות שקר ודין מרומה אחד איש תככים בעל תוך ומרמה במשאו ומתנו מלוה מנה ותובע מאתים ומוכר בהקפה מנה במאתים ותובע שלש מאות וההיקש בזה ב' הרש כי לרש אין כל ועל כן אם אין לו לשלם יעשה מרמה וכחש בעמיתו ואם היה המושל או משרתיו צדיקים היו מוציאים הרמאות לאור ועושים משפט לעשוקים אך בהיות מושל מקשיב כו' אדרבה הן הם חפצים ברמאות על כן מה יעשה הוא יתברך לתקן הכל נותן בלב רש ואיש תככים שיפגשו והוא שהאיש תככים דרכו לרמות את בני אדם למכור להם שוה מנה במאתים במרמות ותוך והנה להצליח לא יבקש כי אם איש רש יקנה ממנו ביותר על שויו כי דל הוא ודעתו לאכול הכל כי לרש אין כל ואיש תככים ישמח בפגעו בו כי יגדל הריוח ימשך מפגישתם זו היות ה' מאיר עיני שניהם כי הדל יאכל הכל ואיש תככים יאבד ממונו ועל ידי זה תפקחנה עיני שניהם הרש ידאג ממשא החוב אשר עליו ויאמר אוי לי כי נדמיתי כי לא שמתי לבי מה יהיה אחרית דבר ולקחתי שוה מנה ובאלף ועתה אהיה עבד לאיש מלוה תחת רשעי אשר חשבתי לאכול ממונו חנם ולומר כי אין לי לשלם והאיש אשר אני נושה בו איש תככים הוא ולא יתננו לזון את אשתי ואת בני כי אם את עצמי ויקח ראשון ראשון וגם איש תככים יתפקחו עימו באומרו הלא יסרתני רעתי כי איש תככים הייתי ועתה הנני נקי מנכסי על דבר חמדת רמאותי כי זה גבור ממני כי לרש אין כל ומאין יפרעני המן הגורן או מן היקב ומה' יצא הדבר לפגוש באיש רש יאכל את אשר לי ועתה מה לי פה כי לרש אין כל או יתן אל לבו כי רע ומר היותו איש תככים אם בן דעת הוא נמצא כי בפגישה זו מאיר עיני שניהם ה' ומה' יצא יזדמן להם כך ששניהם יבכו ויתנו לב לשוב עד ה':