מדרש על משלי 29:8

דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי טז, יד): חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, כְּשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָלְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁלַח מַלְאֲכֵי חַבָּלָה לְחַבֵּל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת. (משלי טז, יד): וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, זֶה משֶׁה, שֶׁנִּקְרָא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, שֶׁעָמַד וְלִמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, וְרִצָּה אוֹתָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה. דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, ח): אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתְנוּ פִיחָה בָּעוֹלָם בָּעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַסֵּי אֵין דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל אוֹקִיָא מִמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל. (משלי כט, ח): וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף, זֶה משֶׁה, שֶׁהֵשִׁיב אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּסָּנֵיגוֹרְיָא שֶׁלִּמֵּד עַל יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה.