פירוש על משלי 29:8

יפיחו. ילהיבו כלהבת אש הנפוח ברוח:

אנשי לצון. האנשים הליצנים יסבבו שיתחדש ריב וקטטה וזה מבואר מענינם ואולם החכמים הם בהפך זה כי הם סבה שיתחדש השלום וישיבו בחכמתם האף והכעס אשר מקצת האנשים לקצתם:

ושמא תאמר ולמה לא ילכד מיד ברשת שפורש על פעמי עצמו וישמרו לנפשם מלהצר לצדיקים ויעשה נא למען הצדיקים על כן אמר אין זה כ"א מצדקת הצדיקים כי הלא ראה מה בין אנשי לצון כמחליק לשון הלזה לצדיקים כי הלא המה ברשעתם יפיחו קריה ויביאוה בפח יוקשים וילקו גם הצדיקים אשר בקרבה ובבא הרעה לא ישלמו להם גמול הצדיקים לעתור ולרצות לקונם ישיב אפו מהטובים ויכלה הרשעים הגורמים רק ישיבו אף לגמרי גם מאנשי הלצון וע"כ גם ה' יקים דבר עבדיו ועצת מלאכיו ישלים ולא יצר לעושי רשעה ובכן לא תתמה על החפץ מדוע לא יבער הרשע למען לא ינוח שבט הרשע על לחיי הצדיקים כי הלא גם הם חפצים בשלום הרשעים ועל פי דרכו לימד שכל הצרות באות בעבור הרשעים אף על הצדיקים והצדיקים מסלקין אותם גם מהרשעים אך מאריך אפיה וגבי דיליה: או יאמר אנשי לצון אשר אין ביניהם ד"ת יפיחו קריה במושב ליצנותם שדברו על כל מתי הקריה וישימו אותם בפח לשונם הרע לדבר רע על כלם ואעפ"י כן זאת עצתי שוחכמים לא יבקשו מאת ה' ילכדו אנשי לצון לבדם בצרה שגרמו על העיר רק שישיבו אף דרך כלל מהכל: