מדרש על משלי 30:15

(משלי ל טו) לעלוקה שתי בנות הב הב אמר רב חסדא אמר מר עוקבא קול שתי בנות שצועקות בגיהנם האומרות בעה״ז הב הב ומאן נינהו המינות והרשות א״ד אמר רב חסדא אמר מר עוקבא קול גיהנם שצועקת ואומרת הביאו לי שתי בנות שאומרות בעה״ז הבא הבא. (שם ב יט) כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים ומאחר שלא שבו היכן ישיגו ה״ק ואם ישובו לא ישיגו. ומעבירה לא והתניא אמרו עליו על ר׳ אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה פעם אחת שמע שיש זונה בכרכי הים ונוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה ז׳ נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה אינה חוזרת כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש רחמים על עצמנו שנאמר (ישעיה נד י) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (שם נא ו) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש רחמים על עצמנו שנאמר (שם כד כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו עד שנבקש רחמים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (שם לד ד) ונמקו כל צבא השמים אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא והא הכא בעבירה הוה ומית התם נמי כיון דאביק ביה טובא כמינות הוה דמיא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת אמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלים אותם אלא שקורין אותם רבי:

עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֲרֵי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁאָמַר: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, מַה הוּא, אַשְׁרָיו לָאָדָם שֶׁשְּׁעַת מִיתָתוֹ כִּשְׁעַת לֵדָתוֹ, מַה שְּׁעַת לֵדָתוֹ נָקִי אַף שְׁעַת מִיתָתוֹ נָקִי. עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, בְּשָׁעָה שֶׁהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, אִינוּן צָוְוחִין לָהּ חַיְּיתָא, וְלָמָּה אִינוּן צָוְוחִין לָהּ חַיְּיתָא שֶׁהִיא מַיְיתָה וְחַיָּיה. וְלָמָּה אִינוּן צָוְוחִין לָהּ מְחַבַּלְתָּא, דְּהִיא מְמַשְׁכְּנָא בִּידוֹי דְּמִיתָה, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כב, כה): אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ וגו'. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין אָמַר (משלי ל, טו): שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם, לָמָּה נִסְמַךְ שְׁאוֹל אֵצֶל רֶחֶם, לוֹמַר לְךָ מָה רֶחֶם מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, אַף שְׁאוֹל מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

כתיב לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו (נחום א׳:ו׳), ר׳ זעירא פתח לעלוקה שתי בנות הב הב (משלי ל׳ ט״ו), א״ר אליעזר שתי כתות של מלאכים עומדים על פתחי גיהנם, ואומרות הב הב אייתי אייתי, ולמה נקרא שמו גיהנם שקול נהמתה הולך מסוף העולם עד סופו, ולמה נקרא שמו תפתה שהכל נכנסים שם בפתוי של יצר הרע.