מדרש על משלי 5:11

(משלי ה ז): "ועתה בנים שמעו לי" - מה היא השמיעה - (משלי ה ח): "הרחק מעליה דרכך". ולמה - (משלי ה ט): "פן תתן לאחרים הודך" - שהיא גורמת שיינטל ממך הודך והוד שכינה. "ושנותיך לאכזרי" - שאתה נמסר למלאך אכזרי. (משלי ה י): "פן ישבעו זרים כוחך" - שעתידין מלאכים אכזרים להשביע ממך בגיהנם. "ועצביך בבית נכרי" - שאתה נחשב להם כאדם נכרי, ולא עוד אלא שאתה עתיד לנהום באחריתך ממה שעשית, שנאמר: (משלי ה יא): "ונהמת באחריתך", ומה תהיה אומר - (משלי ה יב): "ואמרת איך שנאת מוסר" וגו', (משלי ה יג): "ולא שמעתי בקול מוריי", (משלי ה יד): "כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה", מי גרם לך? תרבות רעה שגדלת בה.

פרק רביעי: כל י״ב חדש נעשים אפר והרוח מפזרתן תחת רגלי הצדיקים, דכתיב ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם (מלאכי ג׳ כ״ט), ואח"כ נשמתן חוזרת בהם והם יוצאים מגיהנם, ופניהם שחורות כשולי קדירה והם מצדיקים עליהם את הדין ואומרים יפה גזרת עלינו יפה דנתנו, לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים כיום הזה. אבל אומות העולם עובדי ע״ז דנים אותם בשבעה מדורות של אש ובכל מדור ומדור י"ב חודש. ונהר דינור יוצא מתחת כסא הכבוד ויורד עליהם והולך מסוף העולם ועד סופו. וז׳ מדורות יש ביניהם (במדרש רות הנעלם ביארו ז' מדורות, עי׳ זהר חדש דף ל״ג. ועי' ג״כ זהר פ׳ תרומה דף ק״נ ע״ב שיש מקום בגיהנם הנקרא צואה רותחת וכו', גם במדרש תהלים י״א ו') ובכל מדור ומדור יש בו ששת אלפים בתים ובכל בית ובית יש בו ששת אלפים חלונות ובכל חלון וחלון יש בו ששת אלפים כדי מרה, וכלם מזומנים לסופרים ולדיינים שלא עשו כהוגן, ולאותה שעה אמר שלמה ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך וגו', ואחד מהם אינו נמלט אלא א"כ יש בו תורת ומעשים טובים. אחרי כל זאת הקב״ה מרחם על בריותיו שנאמר כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי.