מדרש על משלי 6:21

(משלי א ו): "להבין משל ומליצה" - להבין משל - אלו משלים של תורה, ומליצה - זו התורה עצמה, שנקראת שמה מליצה, שהיא מצלת עוסקיה מדינה של גיהנם לעתיד לבוא. ד"א למה נקראת שמה מליצה - שכל מי שמתלוצץ בדברי תורה, מוסיפין לו ליצנות, כמד"א (משלי ג לד): "אם ללצים הוא יליץ". "דברי חכמים וחידותם" - שאם ישמע אדם דברי חכמה, צריך לקשרם על ליבו, שנאמר (משלי ו כא): "קשרם על לבך תמיד". "וחידותם" - אמר רבי לוי: אפילו שיחת חולין שלהם שקולה כנגד כל התורה.

(משלי ו כ): "נצור בני מצוות אביך" - מה כתיב אחריו - (משלי ו כא): "קשרם על לבך תמיד" וגו', למה? (משלי ו כב): "בהתהלכך תנחה אותך" - בעולם הזה, "בשכבך תשמור עליך" - בשעת מיתה, "והקיצות היא תשיחך" - לעולם הבא.

דָּבָר אַחֵר, שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, דָּמְיָה לְפַרְדֵּס רִמּוֹנִים, לִישָׁן בְּנֵי נַשׁ הוּא מַה שָּׁלַח פְּלוֹנִי לַאֲרוּסָתֵיהּ, רִמּוֹנִים. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת (שמות כה, ג ז): וְזֹאת הַתְּרוּמָה [וגו'] זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים, וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים, אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים. וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה, רַבִּי סִימַי אָמַר פּוֹרְפִּירָא תִּרְגֵּם עֲקִילַס אִפָּלִיקְטָא. (יחזקאל טז, י): וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ, תַּחַת עוֹרוֹת תְּחָשִׁים, (יחזקאל טז, י): וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, תַּחַת שֵׁשׁ וְעִזִּים, (יחזקאל טז, י): וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר עֲשָׂאָן מַמָּשׁ בָּעוֹלָם, וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִקִּיפָן עַנְנֵי כָבוֹד, הַאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות יג, כב): לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, (יחזקאל טז, יא): וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי, זֶה זַיִן, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר זַיִן שֶׁנִּתַּן לָהֶם בְּחוֹרֵב, שֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ נֻטַּל מֵהֶן, וְכֵיצַד נֻטַּל, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלַף, וְרַבָּנָן אָמְרִין מַלְאָךְ יָרַד וּקְלָפוֹ. (יחזקאל טז, יא): וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ, אֵלּוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁחָקוּק עֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לב, טז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וגו'. (יחזקאל טז, יא): וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ו, כא): קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד, (יחזקאל טז, יב): וָאֶתֵּן נֶזֶם, זֶה נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, (יחזקאל טז, יב): וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ, זֶה הַצִּיץ, דִּתְנֵינַן הַצִּיץ דּוֹמֶה לְטַס שֶׁל זָהָב וְרָחָב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמֻקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. (יחזקאל טז, יב): וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ, זוֹ הַשְּׁכִינָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה סב, ג): וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה'. וּכְתִיב (מיכה ב, יג): וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם. וְאִלֵּין תְּלָתֵי אַחְרָנְיָיאתָא מָה אִינוּן (יחזקאל טז, יג יד): וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם. כְּפָרִים עִם נְרָדִים, רַבִּי הוּנָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשָׁה עָשָׂר וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים, כְּדֶרֶךְ חָתָן לִהְיוֹת כּוֹפֵל כְּתֻבָּה שֶׁל כַּלָּה. רַבִּי אַחָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, כֵּלִים עַל יְדֵי משֶׁה וּבְשָׂמִים עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א י, י): וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים בְּמִנְיָן, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים שֶׁלֹא בְמִנְיָן, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ: כְּפָרִים עִם נְרָדִים.