מדרש על משלי 7:18

[ט] וכן הוא אומר (איוב לט, יג): "כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה" – נושא ועולה ומתחטא. וכן הוא אומר (משלי ז, יח): "נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים" – נישא וניתן ונעלה ונתחטא באהבים. וכן הוא אומר (במדבר כב, לב): "כי ירט הדרך לנגדי" – יראה ראתה נטתה.

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, טז): הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ב, ח): מֵקִים מֵעָפָר דָּל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּטִיט וּבִלְבֵנִים בְּמִצְרַיִם וְהוֹצִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹמָה זְקוּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יג): וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, הֱוֵי: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, סִיקוֹסִים נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, וְאָמַר לוֹ (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כְּשֶׁיַּגִּיעוּ בָּנֶיךָ עַד עֲפַר הָאָרֶץ אוֹתָהּ שָׁעָה (בראשית כח, יד): וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה, הֱוֵי: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, וְרִמְּמָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. רְאֵה מַה כְּתִיב (דברים א, לא): וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם הֲרֵי רוֹמַמְתִּי אֶתְכֶם עַל כָּל הָעוֹלָם, אִם תִּהְיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנִי אֲנִי מַשְׁרֶה אֶתְכֶם בַּמֶּה שֶׁבָּרָאתִי עַד שֶׁלֹא נִבְרָא הָעוֹלָם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ, שָׁם אֲנִי מְרוֹמֵם אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ח): וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַסְפִּיק לָכֶם מַעֲדַנֵּי גַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, לְכָךְ אָמַר הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, לִרְאוֹת שֻׁלְחָן שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, ט): אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, כִּבְיָכוֹל מֵסֵב לְמַעְלָה מִן הָאָבוֹת, וְאָבוֹת וְכָל הַצַּדִּיקִים בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ג): וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, וְהוּא מְחַלֵּק לָהֶם מָנוֹת. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בְּדָבָר זֶה הֲלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִילָם הָיָה מֵסֵב בֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, יג): בֵּין שָׁדַי יָלִין, קַל וָחֹמֶר בְּגַן עֵדֶן. וְהוּא מֵבִיא לָהֶם פֵּרוֹת מִגַּן עֵדֶן וּמַאֲכִילָן מֵעֵץ חַיִּים. וּמִי מְבָרֵךְ תְּחִלָּה, הַכֹּל חוֹלְקִין כָּבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יְצַוֶּה לְבָרֵךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמִיכָאֵל בָּרֵךְ, וְהוּא אוֹמֵר לְגַבְרִיאֵל, וְגַבְרִיאֵל לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, וְהֵן חוֹלְקִין כָּבוֹד לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וְהֵם לַזְּקֵנִים, וְהֵם חוֹלְקִין כָּבוֹד לְדָוִד, וְאוֹמְרִים הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּאָרֶץ יְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְנוֹתְנִין לְדָוִד הַכּוֹס וְאוֹמֵר (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, עֲלֵיהֶם שִׁבַּח דָּוִד וְאָמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, הֱוֵי: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא מְבִיאֲךָ, עַל זֶה נֶאֱמַר: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לט, יג יח): כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה, כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּיצֶיהָ, הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ וגו', כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא וגו'. מָשָׁל לַחֲסִידָה שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בַּעֲפַר הָאָרֶץ וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים דָּשִׁין אוֹתָהּ וּמְאַבְּדִין אוֹתָהּ, מִי גָרַם לָהּ עַל שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בָּאָרֶץ, אֶלָּא מִשֶּׁעָלְתָה לַמָּרוֹם וַתֵּלֶד לְשָׁם אֵין בְּרִיָּה מַזִּיקַתָּה, אֲבָל הִיא מְשַׂחֶקֶת מִן הַכֹּל. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה, כְּנַף (יחזקאל טז, ח): וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ. רְנָנִים (תהלים לג, א): רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה': נֶעֱלָסָה (משלי ז, יח): נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים. אִם אֶבְרָה (תהלים נה, ז): וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבָר כַּיּוֹנָה. חֲסִידָה (ירמיה ח, ז): גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּיצֶיהָ (ירמיה יב, ז): עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי. וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם (תהלים מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ. וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ (ישעיה נא, יג): וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ. וְחַיַּת הַשָֹּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ, אֵלּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג, ז): וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ. הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ (ירמיה ד, כב): בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה. לְרִיק יְגִיעָהּ (תהלים ו, ז): יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי. בְּלִי פָחַד (ירמיה לו, כד): וְלֹא פָחֲדוּ. כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע. וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה, לֹא נְבוֹנִים הֵמָּה, כָּל אֵלּוּ לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהִנִּיחוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִתְלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קכג, א): אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם. כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא (איוב ה, יא): לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, אוֹתָהּ שָׁעָה תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ, ח): אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר, הֱוֵי: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו): מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן. מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, ג): ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי. לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זֶה הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְפַקֵּד לִבְנֵי תוֹרָה אַל תְּהֵא אוֹמֵר עַל מַה שֶׁלֹא שָׁמַעְתָּ שָׁמָעְתִּי, וְלֹא תְהֵא אוֹסֵר לַאֲחֵרִים וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין מִפִּיךָ נֶאֱמָנִין כְּשֵׁם שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי משֶׁה, וַאֲנִי מַרְאֶה לְךָ יֹפִי פָּנִים אֶל פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל הֵיאַךְ אָנוּ רוֹאִין פָּנֶיךָ וַהֲלוֹא מְסַרְתָּנוּ בְּיַד אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ז): דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי, אָמַר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵהֶם שֶׁעֲתִידִים אַתֶּם שֶׁתֹּאמְרוּ לִי הֵיכָן הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יט): אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה, וְאַתֶּם רוֹאִים שִׂמְחָתָהּ שֶׁל צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלָיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.