מדרש על משלי 8:9

(משלי ח ו): "שמעו כי נגידים אדבר" - מהו נגידים? - דברים המגידים בין טומאה לטהרה ובין איסור להיתר. "ומפתח שפתיי מישרים" - דברים שהם פותחים לכם חדרי חדרים שבמרום. (משלי ח ז): "כי אמת יהגה חכי" - לאדם שיושב ועוסק בדברי תורה, אבל כשאדם מטה אזנו ושפתיו בדברי ליצנות - מייד "ותועבת שפתיי רשע". (משלי ח ו): "בצדק כל אמרי פי, אין בהם נפתל ועיקש" - ללמדך, שכל זמן שמתעסק בצדק, אינו נכשל לעולם: (משלי ח ט): "כולם נכוחים למבין, וישרים למוצאי דעת".

(משלי כד כג): "גם אלה לחכמים, הכר פנים במשפט בל טוב" - מכאן הודיע שלמה לחכמים כדי שלא יהו מכירין פנים בדין, למה? בל טוב - הא כיצד? אם היה רשע עומד בדין, והוא בעל ממון, אל תהי נושא לו פנים בדין בשביל ממונו, והכל מקללים אותו, ואומרים לו 'אוי לו לזה שאבד את חייו, ונושא לו פנים מפני שהוא בעל ממון', שנאמר: (משלי כד כד): "אומר לרשע צדיק אתה - יקבוהו עמים, יזעמוהו לאומים". אבל אם מוכיח בדין, מביא עליו ברכות טוב, שנאמר: (משלי כד כה): "ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב". מה כתוב אחריו - (משלי כד כו): "שפתיים ישק משיב דברים נכוחים" - אמר רבי לוי: אלו דברי תוכחות, הה"ד (משלי ח ט): "כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת".