מדרש על משלי 9:4

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי (ויקרא ט, א), רַב אַהֲבָה בַּר כַּהֲנָא פָּתַח (משלי ט, א ד): חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, טָבְחָה טִבְחָהּ וגו' שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ וגו' מִי פֶתִי וגו', רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אִלְעָאי פָּתַר קְרָא בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. (משלי ט, א): חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וגו' (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. טָבְחָה טִבְחָה, (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ. מָסְכָה יֵינָהּ, (בראשית ב, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם. אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ, (בראשית ב, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְּשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, זֶה אָדָם וְחַוָּה. (משלי ט, ג): עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת, שֶׁהֱסִיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא אוֹתָן אֱלָהוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ה): וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה, הֵן הִנִּיחוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלְכוּ אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, בִּשְׁבִיל כָּךְ (משלי ט, ד): חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.

בַּר קַפָּרָא פָּתַר קְרָיָא בַּתּוֹרָה, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, זוֹ תּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ב, ו): כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, אֵלּוּ שִׁבְעָה סִפְרֵי תּוֹרָה. וְלֹא חֲמִשָּׁה הֵן, בַּר קַפָּרָא עָבֵיד מֵרֵישֵׁיהּ דְּוַיְדַבֵּר (במדבר א, א): עַד (במדבר י, לה): וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן חַד. מִן וַיְהִי עַד (במדבר י, לו): וּבְנֻחֹה חַד. וְעַד סֵיפֵיהּ, חַד, הֲרֵי שִׁבְעָה. טָבְחָה טִבְחָהּ, אֵלּוּ הָעֳנָשִׁים. מָסְכָה יֵינָהּ, אֵלּוּ קַלִּין וַחֲמוּרִין וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת. אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ, אֵלּוּ הָעֲרָכִין. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת, שֶׁהֱסִיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא אוֹתָן אֱלָהוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וגו', אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה (משלי ט, ד): מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה, הֵן הִנִּיחוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל כֵּן חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן.

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ (בראשית כא, כב), (משלי טז, ז): בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, ו): אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁקָּבְלָה עַל בַּעֲלָהּ לַשִּׁלְטוֹן וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הִתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר זֶה הַנָּחָשׁ. תָּנָא רַבִּי חֲלַפְתָּא אוֹמֵר הַנָּחָשׁ הַזֶּה לָהוּט אַחַר הַשּׁוּם, וּמַעֲשֶׂה בְּנָחָשׁ אֶחָד שֶׁיָּרַד מִן הָהָר לַבַּיִת וּמָצָא קְעָרָה שֶׁל שׁוּם וַאֲכָלָהּ וְהֵקִיא בְּתוֹכָהּ, וְרָאָה נָחָשׁ שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד לוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, יָצָא הַנָּחָשׁ שֶׁל בַּיִת וּמִילֵא אוֹתָהּ עָפָר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה יֵצֶר הָרָע, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם גָּדֵל עִם חֲבֵרוֹ שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שָׁנִים בִּכְרָךְ וְהוּא קוֹשֵׁר לוֹ אַהֲבָה, וְזֶה גָּדֵל עִם אָדָם מִנַּעֲרוּתוֹ עַד זִקְנוּתוֹ, אִם מָצָא בְּתוֹךְ שִׁבְעִים הוּא מַפִּילוֹ, בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים הוּא מַפִּילוֹ, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים לה, י): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא וְכִי יֵשׁ גַּזְלָן גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כה, כא): אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ט, ד): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וּמֵימָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹיְבָיו, גַּם אוֹיְבָיו, לְרַבּוֹת מַזִּיקֵי בֵיתוֹ, כְּגוֹן יַתּוּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים וּזְבוּבִים. דָּבָר אַחֵר, בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ישעיה מו, יא): מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי. גַּם אוֹיְבָיו, זֶה אֲבִימֶלֶךְ.