מדרש על משלי יג:22

מו רַב חִסְדָּא הֲוָה לֵיהּ הַהוּא אַרִיסָא, דַּהֲוָה תָּקִיל וְיָהִיב תָּקִיל וְשָׁקִיל. סַלְּקֵיהּ, קָרָא אַנַפְשֵׁיהּ: (משלי י״ג:כ״ב) "וְצָפוּן לַצַּדִיק חֵיל חוֹטֵא". (איוב כ״ז:ח׳) "כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע, כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ". רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: נַפְשׁוֹ דְּנִגְזָל. וְחַד אָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן. מַאן דְּאָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל נִגְזָל, דִּכְתִיב: (משלי א׳:י״ט) "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח". מַאן דְּאָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן, דִּכְתִיב: (שם כב) "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַּל הוּא, וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: "נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח"? מַאי 'בְּעָלָיו', בְּעָלָיו דְּהַשְׁתָּא. וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ"? מַה טַּעַם קָאָמַר, מַה טַּעַם "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם", מִשּׁוּם דְּקָבְעֵי נֶפֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח". וְאוֹמֵר: (ירמיהו ה׳:י״ז) "וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ, יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ". וְאוֹמֵר: (יואל ד׳:י״ט) "מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם". וְאוֹמֵר: (שמואל ב כ״א:א׳) "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים". מַאי וְ'אוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: נֶפֶשׁ דִּידֵיהּ אִין, אֲבָל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, לָא. תָּא שְׁמַע: "בְּשַׂר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו", וְכִי תֵּימָא: הַנֵי מִילֵי הֵיכָא דְּלָא יָהִיב דְּמֵי, אֲבָל הֵיכָא דְּיָהִיב דְּמֵי, לָא, תָּא שְׁמַע: "מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּם נָקִי בְאַרְצָם". וְכִי תֵּימָא: הַנֵי מִילֵי הֵיכָא דְּקָעָבִיד בְּיָדַיִם. אֲבָל גְּרָמָא, לָא, תָּא שְׁמַע: "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים". וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת הַגִּבְעוֹנִים? אֶלָּא, מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מְסַפְּקִים לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן.

(משלי יג כא): "חטאים תרדף רעה" - תרדף רעה להם ולבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. "ואת צדיקים ישלם טוב" - שישלם שכר להם ולבניהם עד סוף כל הדורות. מה כתיב אחריו - (משלי יג כב): "טוב ינחיל בני בנים". מכאן אתה למד, שמנחיל טובות לבניו ולבני בניו.