מדרש על קהלת 10:10

יח אָמַר רַבִּי אַמִי: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעְצָרִין אֶלָּא בַּעֲוֹן גֶּזֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ו:ל״ב) "עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר", בַּעֲוֹן כַּפַּיִם כִּסָה אוֹר. וְאֵין 'כַּפַּיִם' אֶלָּא חָמָס, שֶׁנֶּאֱמַר: (יונה ג׳:ח׳) "וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם", וְאֵין 'אוֹר' אֶלָּא מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ז:י״א) "יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ", מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לו) "וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ", וְאֵין 'פְּגִיעָה' אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ז׳:ט״ז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְגוֹ' וְאַל תִּפְגַּע בִּי". וְאָמַר רַבִּי אַמִי: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת י׳:י׳) "אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל"? אִם רָאִיתָ רָקִיעַ, שֶׁקֵּהָה כְּבַרְזֶל מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂה הַדּוֹר שֶׁהֵן מְקֻלְקָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל". מַה תַּקָּנָתָן? יִתְגַּבְּרוּ (בחכמים) [בְּרַחֲמִים], שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה". כָּל־שֶׁכֵּן, אִם הֻכְשְׁרוּ מַעֲשֵׂיהֶם מֵעִיקָרָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד, שֶׁתַּלְמוּדוֹ קָשֶׁה עָלָיו כְּבַרְזֶל, בִּשְׁבִיל מִשְׁנָתוֹ שֶׁאֵינָהּ סְדוּרָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל". מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה". כָּל־שֶׁכֵּן, אִם מִשְׁנָתוֹ סְדוּרָה לוֹ מֵעִיקָרָא. כִּי הָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְסַדֵּר מַתְנִיתִין אַרְבְּעִין זִימְנִין, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה, וְעַיִּל לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן.

ואמר רבי אמי מאי דכתיב (קהלת י י) אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל אם ראית רקיע שקהה כברזל מלהוריד טל ומטר בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין שנאמר והוא לא פנים קלקל מה תקנתן יתגברו ברחמים שנאמר וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה כל שכן אם הוכשרו מעשיהם מעיקרא:

וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה (במדבר ג, לח), זָכָה קְהָת שֶׁהִקִּיפוּ בָּנָיו הַמִּשְׁכָּן מִשְׁנֵי רוּחוֹת, הֲרֵי נַעֲשׂוּ שֵׁבֶט לֵוִי אַרְבַּע מַחְלָקוֹת לְהַקִּיף אַרְבָּעָה רוּחוֹת הַמִּשְׁכָּן כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים, וּלְפִי מַעֲשֵׂיהֶם הָיוּ הַלְוִיִּם חוֹנִים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים סְדוּרִים, הָא כֵיצַד, מַעֲרָב מִשָּׁם אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְקֹר וָחֹם, וּכְנֶגְדָן הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּכֻלָּם, וְכֵן הִשְׁרָה הַמָּקוֹם לְרוּחַ מַעֲרָב גֵּרְשׁוֹן שֶׁהָיָה עֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ (במדבר ג, כה): הָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסָךְ, מִי יַעֲמֹד לִפְנֵי שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, אֹהֶל וּמִכְסֶה וּמָסָךְ, וּלְכָךְ נִקְרָא גֵּרְשׁוֹן, מִי יָגוּר נֶגֶד שֶׁלֶג וּבָרָד וְקֹר וָחֹם, מִי שֶׁהוּא חָזָק כַּשֵּׁן, וְאֵין שֵׁן אֶלָּא לָשׁוֹן חָזָק, כְּדִכְתִיב (שיר השירים ה, יד): מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן. דָּרוֹם טַלְּלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, וְשָׁם חוֹנִים דֶּגֶל רְאוּבֵן שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, וְכֵן הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ רוּחַ דָּרוֹם בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין הָאָרוֹן שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים תְּלוּיִים אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ג ד): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם וגו', (ויקרא כו, טו): וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וגו' (ויקרא כו, יט): וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וּלְכָךְ נִקְרָא קְהָת כְּמָה דְתֵימָא (קהלת י, י): אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל, אִם רָאִיתָ שֶׁקָּהוּ הַשָּׁמַיִם מִלְּהוֹרִיד מָטָר וְנַעֲשׂוּ בַּרְזֶל, כְּמָה דְתֵימָא: וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, הֱוֵי יוֹדֵעַ בַּעֲבוּר עֹנֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא קִיְמוּ, דִּכְתִיב (קהלת י, י): וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל, עַל שֶׁלֹא קִיְמוּ הַתּוֹרָה שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶם פָּנִים בְּפָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (דברים ה, ד): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם וגו' וְקִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, הֱוֵי: קִלְקַל, צָפוֹן מִשָּׁם הַחשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים שֵׁבֶט דָּן שֶׁהָיוּ חשֶׁךְ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם וְהִנִּיחַ בְּדָן, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם בְּנֵי מְרָרִי שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתָם הָעֵצִים (במדבר ג, לו). קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה י, ח): מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ מְרָרִי, עַל מֵרוּר. מִזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם וְשָׁם הָיוּ חוֹנִים דֶּגֶל יְהוּדָה שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מְלוּכָה בַּעֲלֵי תּוֹרָה בַּעֲלֵי מִצְווֹת, לְכָךְ הָיוּ חוֹנִים שָׁם משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה, בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מְכַפְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם וּבְקָרְבָּנָם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַשְׁרֵי צַדִּיק וְאַשְׁרֵי שְׁכֵנוֹ, אֵלּוּ שְׁבָטִים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, יְהוּדָה וְיִשָֹּׂשכָר וּזְבוּלוּן, הָיוּ כֻּלָּם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה (בראשית מט, י): לֹא יָסוּר שֵׁבֶט וגו', (דברי הימים א יב, לג). וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה וגו', (שופטים ה, יד): וּמִזְבוּלֻן משְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר, עַל שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ כֻּלָּן בְּנֵי תּוֹרָה, וּשְׁלשָׁה שֶׁל דָּרוֹם שֶׁהָיוּ לְבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת סְמוּכִין, אָבְדוּ עִמָּהֶם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אוֹי לָרָשָׁע אוֹ לִשְׁכֵנוֹ, וּמִי הָיוּ בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת (במדבר טז, א): קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּלְפִי שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לָהֶם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד, הָיוּ כֻּלָּם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (במדבר טז, א): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר וגו'. וְכֵן בְּנֵי גָד וּבְנֵי שִׁמְעוֹן אַף הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי מְרִיבָה, (במדבר ג, לח): שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ שׁוֹמְרִים שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁאִם הָיוּ נִכְנָסִין לְשָׁם הָיוּ נֶעֱנָשִׁים מִיתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, לח): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.