מדרש על קהלת 10:11

יט וְאָמַר רַבִּי אַמִי: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת י) "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ, וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן", אִם רָאִיתָ דּוֹר, שֶׁהַשָּׁמַיִם מִשְׁתָּכִין עָלָיו כִּנְחֹשֶׁת מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, בִּשְׁבִיל לוֹחֲשֵׁי לְחִישׁוֹת שֶׁאֵין בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר. מַאי תַּקָּנָתָן? יֵלְכוּ אֵצֶל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְחֹשׁ, (וילחוש) דִּכְתִיב: (איוב לו) "יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ". "וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן", וְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְחֹשׁ וְאֵינוֹ לוֹחֵשׁ, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ? וְאִם לָחַשׁ וְלֹא נַעֲנָה, מַה תַּקַּנְתֵּיהּ? יֵלֵךְ אֵצֶל חָסִיד שֶׁבַּדּוֹר וְיַרְבֶּה עָלָיו בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ". וְאֵין 'פְּגִיעָה' אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה, וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה, וְאַל תִּפְגַּע בִּי". וְאִם לָחַשׁ (ונענה) [וְעָלְתָה בְּיָדוֹ] וְהֵגִּיס דַּעְתּוֹ עָלָיו, מֵבִיא אַף לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב לו) "מִקְנֶה אַף עַל עוֹלֶה". רָבָא אָמַר: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּעִיר אַחַת (ונוחין) [וְאֵין נוֹחִין] זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, מִתְקַנְּאִין בָּאַף וּמַעֲלִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקְנֶה אַף עַל עוֹלֶה".

ואמר רבי אמי מאי דכתיב (קהלת י יא) אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון אם ראית דור שהשמים משתכין עליו כנחושת מלהוריד טל ומטר בשביל לוחשי לחישות שאין באותו הדור מאי תקנתן ילכו אצל מי שיודע ללחוש וילחוש דכתיב (איוב לו לג) יגיד עליו רעו. ואין יתרון לבעל הלשון (לפי סדר הכתובים צ״ל דקרא יגיד עליו וגו׳ מביא הבע״י בתר ויצו עליו וכן גי׳ הש״ס וה״פ דהיינו שיגיד עליו בתפלה רעו שהוא חסיד) וכל מי שיודע ללחוש ואינו לוחש מה הנאה יש לו ואם לחש ולא נענה מה תקנתיה ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה שנאמר (שם) ויצו עליה במפגיע ואין פגיעה אלא תפלה שנא׳ (ירמיה ז יז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו׳ ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי ואם לחש ונענה והגיס דעתו עליו מביא אף לעולם שנאמר (איוב לו לג) מקנה אף על עולה:

כ אָמַר (רבי לוי) [רֵישׁ לָקִישׁ]: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת י׳:י״א) "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן" לֶעָתִיד לָבוֹא מִתְקַבְּצוֹת וּבָאוֹת כָּל הַחַיּוֹת אֵצֶל הַנָּחָשׁ וְאוֹמְרוֹת לוֹ: אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, אַתָּה, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ? אָמַר לָהֶם: "וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן". אָמַר רַבִּי אַמִי: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איכה ג׳:מ״א) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם". אוֹקִים (רבי) שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָנִי] אֲמוֹרָא עֲלֵיהּ וְדָרַשׁ: (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ, וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ", וְאַף עַל פִּי כֵן, "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן" וְגוֹ'. קַשְׁיָּן אַהֲדָדֵי? לָא קַשְׁיָא, הָא בְּיָחִיד, הָא בְּצִבּוּר.