מדרש על קהלת 10:4

ויאמר אנכי אלהי אביך נגלה עליו הקב"ה תחלה בקולו של עמרם אביו כדי שלא יתירא לפי שמשמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע: באותה שעה שמח משה ואמר עמרם אבי חי אמר לו הקב״ה אנכי אלהי אביך אלהי אברהם וגו' בפתוי באתי אליך שלא תתירא מיד ויסתר משה פניו מיכאן אמרו חכמים אשרי המכיר את מקומו והעומד במקומו ועליו אמר שלמה (קהלת י' ד') אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח:

אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח. פירושו אם באת לך ממשלה מן השמים אל תנח ענותנותך כדרך שאתה מוצא בדוד מלך ישראל שהוא אמ' שמעוני עמי ואחי לא כדרך שעשה זכריה בן יהוידע הכהן דכתי' ויעמוד ממעל לעם שראה את עצמו גדול מן הכל שהיה כהן ונביא ודיין והתחיל מבזם בדברים שנ' ויאמר להם למה אתם עוברים את מצות י"י מיד ויקשרו עליו וירגמוהו אבן. כי מרפא שבא בדרך ענוה כדרך שאמ' י"י עמכם בהיותכם עמו וגו'. יניח חטאים גדולים. משקיט כל חטא ופשע שהרי חטאו ישראל על זכריה שהרגו כהן ונביא ודיין ושהיה שבת וששפכו דם נקי. ס"א אם רוח המושל. אם יכעוס עליך המושל מקומך אל תנח עוד תפיל תחנתך לפניו (כי מרפא) שאם תתרפא ותתעצל שלא לבקש מאליו יניח חטאים גדולים. ס"א כי מרפא יניח חטאים גדולים אם תמתין לו עד שיעבור כעסו וחמתו יניח חטאים גדולים וימחול לך.

דָּבָר אַחֵר, צֵא מִן הַתֵּבָה, כְּתִיב (קהלת י, ד): אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, מְדַבֵּר בְּנֹחַ, אָמַר נֹחַ כְּשֵׁם שֶׁלֹא נִכְנַסְתִּי בַּתֵּבָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת כָּךְ אֵין אֲנִי יוֹצֵא אֶלָּא בִּרְשׁוּת (בראשית ז, א): בֹּא אֶל הַתֵּבָה, (בראשית ז, ז): וַיָּבֹא נֹחַ, (בראשית ח, טז): צֵא מִן הַתֵּבָה, (בראשית ח, יח): וַיֵּצֵא נֹחַ.