מדרש על קהלת 5:8

ויתרון ארץ בכל היא. כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה לכל יש להם יתרון אפי' התולעים והצרעות והיתושין. מלך לשדה נעבד. אפי' צריך הוא לשדה ללחם ולשאר התבואות. ס"א לשדה משדה נעבד מן המס שנותנין לו בני אדם נעבד ומקבץ ממון. ס"א מלך. אדם שאינו הולך בסחורה ועובד אדמתו הוא ישבע לחם והוא נקרא מלך.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה, אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ח): וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, וְכָל הַמִּדְרָשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּוַיִּקְרָא רַבָּה וּבְזֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרִין מַהוּ וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם מְיֻתָּרִין בָּעוֹלָם, כְּגוֹן זְבוּבִים וּפַרְעוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁין, הֵן הָיוּ בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְרַבִּי אַחָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן מְיֻתָּרִין בָּעוֹלָם, כְּגוֹן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הֵן הָיוּ בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנְּבִיאִים מָה אַתֶּם סְבוּרִים אִם אֵין אַתֶּם הוֹלְכִין בִּשְׁלִיחוּתִי וְכִי אֵין לִי שָׁלִיחַ, וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, אֲנִי עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָחָשׁ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַקְרָב וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי צְפַרְדֵּעַ, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן שֶׁאִלּוּלֵי הַצִּרְעָה הֵיאַךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מִן הָאֱמוֹרִיִּים, וְאִלּוּלֵי הַצְּפַרְדֵּעַ הֵיאַךְ הָיָה פּוֹרֵעַ מִן הַמִּצְרִיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף וגו'.

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז (ויקרא יז, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ח): וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים יִתְרוֹן לָעוֹלָם, אַף הֵן בִּכְלַל הֲנָיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן, סִיבָא לְמֶעֱבַד חַבְלָא, סִיבָא לִמְסוֹךְ גַּנַּיָא, (קהלת ה, ח): מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, אֲפִלּוּ הוּא מֶלֶךְ וְהוּא שַׁלִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, עֲבָדַת אַרְעָא עָבֵיד, לָא עֲבָדַת אַרְעָא וְלָא כְלוּם, לְפִיכָךְ (קהלת ה, ט): אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב מָמוֹן לֹא יִשְׂבַּע מָמוֹן, (קהלת ה, ט): וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנִין בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה, כְּתִיב (יחזקאל כז, כט): וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם וגו' [על] [אל] הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעַל הָאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין, אֶלָּא הֲרֵי שֶׁשָּׁקְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל אֶחָד בַּיָּם וְיֵשׁ לוֹ קַרְקַע עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹד אִם אֵין לוֹ קַרְקַע אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן יִתְרוֹן לְמַתַּן תּוֹרָה, כְּגוֹן הִלְכוֹת צִיצִית תְּפִלִּין וּמְזוּזָה, אַף הֵן בִּכְלַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, י): וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים, וּכְתִיב (דברים ח, א): כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי וגו', כָּל כְּכָל, דְּבָרִים הַדְּבָרִים, מִצְוָה הַמִּצְוָה, מִקְרָא מִשְׁנָה הֲלָכוֹת תַּלְמוּד תּוֹסֶפְתּוֹת אַגָּדוֹת וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לוֹמַר לִפְנֵי רַבּוֹ, כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, י): יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא, חֲבֵרוֹ מֵשִׁיב עָלָיו (קהלת א, י): כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֶלֶךְ זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, שֶׁהוּא סוֹדֵר הֲלָכָה לְפָנָיו. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מֶלֶךְ זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הֲלָכָה לְפָנָיו, לְפִיכָךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב תּוֹרָה לֹא יִשְׂבַּע תּוֹרָה, וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחֲרֵי תוֹרָה וְתַלְמוּד אֵין לוֹ, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר לָמַד וְלֹא לִמֵּד אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה.