מדרש על קהלת 6:3

דָּבָר אַחֵר, עֵת לָלֶדֶת וגו', וַאֲפִלּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת נַעֲשָׂה קַטֵּיגוֹר שֶׁלָּה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן וכו', וּבִשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנָשִׁים מֵתִים, הַשָּׁרוּי בְּבַיִת הַמְרֹעָע, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְפָרֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל, נַעֲשָׂה הַשָֹּׂטָן קַטֵּיגוֹרוֹ, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַשָֹּׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג, הַשָּׁרוּי בְּבַיִת הַמְרֹעָע, וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְפָרֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רַבִּי יַנַּאי הֲוָה נָפֵיק לְאִיסְטְרָטָה הֲוָה מְפַקֵּד גּוֹ בֵּיתֵיהּ. רַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל הַחוֹלִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רַבִּי נָתָן כֹּהֵן אֲחוּי דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא הֲוָה מְפָרֵשׁ בְּיַמָּא, אֲמַר לַאֲחוּי צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לֵיהּ וּמַה נְּצַלֵּי עֲלָךְ, הֵן דְאַתְּ קָטַר לוּלָבָךְ קְטַר אִלְפָךְ, וְאִין עֲלַלְתְּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא וּשְׁמַעְתְּ קָלָא דְּצִבּוּרָא מְצַלְּיָין לְמִיטְרָא לָא תִיסְתַּמַּךְ עַל צְלוֹתִי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא דִּכְפַר אָגוֹן הֲוָה בְּאַסְיָא, בְּעָא דְּיִפְרוֹשׁ בֵּין חַגָּא לַחֲנֻכָּה, אָמְרָה לֵיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא בְּאִילֵין יוֹמַיָא פָּרְשִׁין, וְלָא שְׁמַע לְמִילָהּ, וְאִיתְחֲמֵיהּ לֵיהּ אֲבוּהוּ בְּחִילְמָא אֲמַר בְּרִי בְּלֹא קְבוּרָה (קהלת ו, ג): וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ, וְלָא שְׁמַע לָא לְמִילוֹי דְּדֵין וְלָא לְמִילוֹי דְּדֵין, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ.

אם יוליד איש ק' בנים ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו. בעושר ובכבוד ובכל זאת לא זכה לשבוע נפשו מן הטובה. וגם קבורה לא היתה לו שרצחוהו מפני הממו אמרתי טוב ממנו הנפל נוח לו שלא נברא לעול כמו אחאב שהיו לו ע' בנים בשמרון חוץ מירושלים ומיזרעאל וחיה הרבה שנים ועושר וכבוד היה לו. ונפשו לא תשבע מן הטובה שהרי חמד הכרם מנבות היזרעאלי וגם קבורה לא היתה לו בענין שנ' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבו היזרעאלי יאכלו הכלבים את דמך גם אתה.

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ מַתָּנָה לָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹרָה, וְהַמְאוֹרוֹת, וְהַגְּשָׁמִים. הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה וגו'. הַמְאוֹרוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. גְּשָׁמִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ד): וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר, אַף הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אַף הַיְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, לו): וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מד): וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַנְּקָמָה בֶּאֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כה, יד): וְנָתַתִּי נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם וגו'. רַבָּנָן אָמְרֵי, אַף הָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, מו): וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם. רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן אוֹמֵר, אַף הַפְרָשַׁת הַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, טז): כֹּה אָמַר ה' הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וגו'. רַבָּנָן אָמְרֵי: הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה, מִן הֶחָג וְעַד הַחֲנֻכָּה. רַבִּי נָתָן בַּר אֲחוּהָ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא הֲוָה מְפָרֵשׁ בְּיַמָּא, אֲמַר לֵיהּ לַאֲחוּי צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לֵיהּ מַה נְּצַלֵּי עֲלָךְ, מִן דְּאַתְּ קְטַר לוּלָבָךְ קְטוֹר רַגְלָיךְ, אִין עָיְילַת לִכְנִישְׁתָּא וּשְׁמַעְתָּן מְצַלְּיָן עַל מִטְרָא לָא תִסְמֹךְ עַל צְלוֹתִי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְרַבִּי תַּנְחוּמָא בֶּן רַבִּי חִיָּא דִּכְפַר חָנוּן, הֲוָה בְּאַסְיָא, בְּעָא דְּיִפְרשׁ, אָמְרָה לֵיהּ מַטְרוֹנָה, בְּאִילֵין יוֹמַיָא פָּרְשֵׁי, אֶתְמְהָא, אִתְחַזֵּי לֵיהּ אֲבוּי בְּחֶלְמָא אֲמַר לֵיהּ בְּרִי בְּלֹא קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ו, ג): גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ, וְלָא שְׁמַע לָא לְמִילֵי דְדֵין וְלָא לְמִילֵי דְדֵין, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ.