מדרש על קהלת 8:2

אני פי מלך שמור. על דבר שבועת אלהים שנ' לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תשא את שם י"י אלהיך לשוא. ס"א אמ' שלמה לישראל אני אומ' לך פי מלך מלכי המלכים שמור התורה שנתן לך שנ' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך. ועל דברת שבועת אלהים שנשבע לגאלך מן הגליות שנ' בי נשבעתי יצא מפי צדקה ולא ישוב כי לא יכרע כל ברך ואומ' נשבע י"י בימינו וגו' (כי מאספיו וכו') וגם זו שבועה. שמור. המתן וקוה לו כענין שנ' אם ימהמה חכה לו ואו' אשרי המחכה.

וַיְדַבֵּר ה' וְגוֹ'. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שְׁאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם (שם כד, ז). בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס שְׁלֹמֹה אֶת הָאֲרוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְחִיל שְׁלֹמֹה אוֹמֵר, שְׁאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ', שֶׁהָיוּ הַפְּתָחִים שְׁפָלִים, וְאָמַר, הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁעָרִים, מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. בִּקְּשׁוּ הַשְּׁעָרִים לֵירֵד עָלָיו וְלָרֹץ אֶת רֹאשׁוֹ אִלּוּלֵי שֶׁאָמַר, ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה. חָזַר וְאָמַר, ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר וְגוֹ', שְׁאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם. אָמַר לָהֶם: הִתְגַּדְּלוּ שֶׁמֶּלֶךְ הַכָּבוֹד עֲלֵיכֶם. מִיַּד חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד וְנָשְׂאוּ עַצְמָן וְנִכְנַס הָאֲרוֹן. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם חֲלַקְתֶּם לִי כָּבוֹד, חַיֵּיכֶם, כְּשֶׁאַחְרִיב אֶת בֵּיתִי אֵין אָדָם שׁוֹלֵט בָּכֶם. תֵּדַע, שֶׁכָּל כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּלוּ לְבָבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר (דניאל א, ב). אֲבָל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּמְקוֹמָן נִגְנְזוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ (איכה ב, ט). מַהוּ ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה (תהלים כד, י). שֶׁהוּא חוֹלֵק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו. כֵּיצַד, הוּא נִקְרָא אֱלֹהִים, קָרָא לְמֹשֶׁה אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה (שמות ז, א). הוּא מְחַיֶּה מֵתִים, וְחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְאֵלִיָּהוּ וְהֶחֱיָה אֶת הַמֵּתִים. שֶׁכֵּן אוֹמֵר, וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, רְאִי חַי בְּנֵךָ (מל״‎א יז, כג). וּלְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מַלְבִּישׁ לְבוּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו (תהלים כא, ו). מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב בּוֹ, עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר (שם מז, ו), וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּישׁוּרוּן מֶלֶךְ (דברים לג, ה). מַה מֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא תּוֹקְעִין לְפָנָיו, אַף אַתָּה עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא וּמַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל, יִהְיוּ תּוֹקְעִים בָּהֶם וְהֵן מִתְכַּנְּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ. לְפִיכָךְ, עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אֶל תִּתְעָרָב (משלי כד, כא). וּמַהוּ וָמֶלֶךְ, הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, וָמֶלֶךְ, הַמְלֵךְ יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר רַע שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אוֹתָהּ (קהלת ט, יד). דָּבָר אַחֵר, וָמֶלֶךְ, מִן הַמֶּלֶךְ. יָכֹל אִם יֹאמַר לְךָ הַמֶּלֶךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה תִּשְׁמַע לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר: יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁאָמַר לַחֲנַנְיָה מִשָּׁאֵל וַעֲזַרְיָה לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ, אֶלָּא אָמְרוּ לוֹ: לֵאלָהָיךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין, וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקִימְתָּ לָא נִסְגָּד (דניאל ג, יח). אָמַר לָהֶם נְבוּכַדְנֶצַּר, הַצְדָא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ (שם פסוק יד), לֹא כָּךְ אָמַר לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּהְיוּ שׁוֹמְעִין לַמַּלְכוּת כָּל מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר (קהלת ח, ב). אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה מְלֹךְ עָלֵינוּ לְמִסִּים וּלְאַרְנוּנִיּוֹת, אֲבָל לֹא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. מַלְכָּא לֹא אָמַר, אֶלָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, אַתְּ וְכַלְבָּא שָׁוֶה. עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא, נְבוּכַדְנֶצַּר, לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָּם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתָנָא מִן אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁזִיב, וְהֵן לָא וְגוֹ' (דניאל ג, טז-יח). אָמְרוּ לוֹ: בֵּין מַצִּיל וּבֵין אֵינוֹ מַצִּיל, יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָיךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקִימְתָּ לָא נִסְגֻּד (שם). הֱוֵי אוֹמֵר, יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ. עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב (משלי כד, כא), שֶׁלְּכָל יְרֵאָיו נֶחְשְׁבָה יִשְׂרָאֵל חֵלֶק שְׁלִישִׁית. וְעִם אוֹתָן שֶׁאוֹמְרִין שֶׁהֵן שְׁנֵי אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם, אֶל תִּתְעָרֵב לָהֶם, שֶׁסּוֹפָן לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ, וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֶר בָּהּ (זכריה יג, ח). וְאֵין הַשְּׁלִישִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם הַהִוא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה (ישעיה יט, כד). הֱוֵי אוֹמֵר, יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ (משלי כד, כא). כָּל מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ. מִמִּי אַתְּ לָמֵד. מֵאַבְרָהָם, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נַעֲשָׂה מֶלֶךְ. מִנַּיִן שֶׁנִּתְיָרֵא. דִּכְתִיב: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה (בראשית כב, יב). וּמִנַּיִן שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶל עֵמֶק שָׁוֶה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ (שם יד, יז). מַהוּ עֵמֶק שָׁוֶה. שֶׁהִשְׁווּ הַכֹּל וְנָטְלוּ עֵצָה שָׁם וְקָצְצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ כִּסֵּא וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. וְלֹא תֹּאמַר אַבְרָהָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף מֹשֶׁה שֶׁנִּתְיָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים (שמות ג, ו). וּמִנַּיִן שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ. דִּכְתִיב: וַיְהִי בִּישׁוּרוּן מֶלֶךְ (דברים לג, ה). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיךָ. מַה מֶּלֶךְ שֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה תּוֹקְעִין לְפָנָיו, אַף אַתָּה כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, יִהְיוּ תּוֹקְעִין לְפָנֶיךָ. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף.

‎צֵא מִן הַתֵּבָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים (קהלת ח, ב). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁאִם תִּגְזֹר עֲלֵיכֶם מַלְכוּת גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, אַל תִּמְרְדוּ עָלֶיהָ בְּכָל דָּבָר שֶׁהִיא גוֹזֶרֶת עֲלֵכֶם, אֶלָּא פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר. אֲבָל אִם תִּגְזֹר עֲלֵיכֶם לְבַטֵּל הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְוֹת, אַל תִּשְׁמַע לָהּ, אֶלָּא אֱמֹר לָהּ, אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר, בְּכָל מַה שֶּׁאַתְּ צְרִיכָה. אֲבָל עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ (קהלת ח, ג), לְפִי שֶׁאֵין מְבַטְּלִין אֶתְכֶם מִן הַמִּצְוֹת, אֶלָּא שֶׁתִּכְפְּרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים.