מדרש על רות 3:3

וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ (רות ג, ג), וְרָחַצְתְּ מִטִּנּוֹפֶת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּךְ, וָסַכְתְּ אֵלּוּ מִצְווֹת וּצְדָקוֹת. וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ, וְכִי עֲרֻמָּה הָיְתָה, אֶלָּא אֵלּוּ בִּגְדֵי שַׁבְּתָא, מִכָּאן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי עֲטָפִים, אֶחָד לַחֹל וְאֶחָד לַשַּׁבָּת, וְכָךְ דְּרָשָׁהּ רַבִּי שִׂמְלָאי בְּצִבּוּרָא, בְּכוֹן חַבְרַיָא אָמְרוּ כַּעֲטִיפָתֵנוּ בַּחֹל כָּךְ עֲטִיפָתֵנוּ בְּשַׁבְּתָא. אֲמַר לְהוֹן צְרִיכִין אָנוּ לְשַׁנּוֹת. וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן, אָמְרָה לָהּ זְכוּתִי תֵּרֵד עִמָּךְ. דָּבָר אַחֵר, וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן, מִכָּאן שֶׁאֵין עוֹשִׂין גְּרָנוֹת אֶלָּא בַּנָּמוּךְ שֶׁבָּעִיר. דִּלְמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא קִבֵּל מֵרַבִּי חִיָּא חֲדָא חֲקַל, אָמַר לוֹ כְּמִין הִיא עָבְדָא, אָמַר לוֹ מֵאָה כּוֹרִין זָרְעַת, וַאֲעָלַת וַעֲבַדַּת פִּרְיָהּ מֵאָה. אָמַר לֵיהּ לָא אֲמַר מָרִי דְּהִיא עָבְדָּא מְאָה כּוֹרִין זַרְעַת וַאֲעָלַת וַעֲבַדַּת פִּרְיָהּ מֵאָה, אֲמַר לֵיהּ אִין. אֲמַר לֵיהּ וְהִיא עֲבַדַּת פִּרְיָהּ. אֲמַר לֵיהּ הָן אַקֵימְתָּא אִדְּרָא, אָמַר בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבָּעִיר, אָמַר לוֹ וְלֹא כֵן כְּתִיב וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן, אַף עַל פִּי כֵן אֲזַל נְפִיחָהּ וְהִיא עָבְדָה שְׁאָרָא.

לעולם יחליף אדם שמלותיו בשבת שנאמר ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך (רות ג׳:ג׳), וכי ערומה היתה? אלא שמלותיך אלו בגדי שבת, וכתיב וכבדתו מעשות דרכיך (ישעיה נ״ח י״ג) שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. אמר רב הונא יש לו להחליף מחליף אין לו להחליף ישלשל בגדו.

(דף קיג) וכבדתו מעשות דרכיך וגו׳. וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי. (ישעיה נח יג) מעשות דרכיך שלא יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חול ממצוא חפצך חפציך אסורים חפצי שמים מותרים. ודבר דבר (שם ע״ב) שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול. דבור אסור הרהור מותר. בשלמא כולהו לחיי אלא שלא יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חול מאי היא כדבעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת. א״ל וכי בחול מי הותרה שאני אומר פסיעה גסה נוטלת א׳ מת״ק ממאור עיניו של אדם. ומהדר ליה בקדושא דבי שמשי. אמר רבי אמי האוכל מעפרה של בבל כאלו אוכל מבשר אבותיו ויש אומרים כאלו אוכל שקצים ורמשים דכתיב (בראשית ז כג) וימח את כל היקום וגו׳. אמר ריש לקיש למה נקרא שמה (זבחים פי״ד וע״ש מהרש״א) שנער שכל מתי מבול ננערו לשם. אמר רב יוחנן ולמה נקרא שמה מצולה שכל מתי עולם נצללין לשם. (רות ג ג) ורחצת וסכת ושמת שמלותיך וגו׳ אמר רבי אלעזר אלו בגדים של שבת: