מדרש על רות 3:4

וִיְהִי בְשָׁכְבוֹ; וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֵלַי (רות ג, ד ה), אֵלַי קְרִי וְלֹא כְתִיב, אָמְרָה לָהּ שֶׁמָּא יָבוֹא אֶחָד מִן הַכְּלָבִים וְיִזְדַּוֵּג לִי, וְאַף עַל פִּי כֵן עָלַי לְיַשֵּׁב הַדְּבָרִים.

ולא ידע לא בשכבה ולא במקומה. בשכבה דבכירה השי"ן נפתחת וקמוצה, דמשמע בשכבה אצלו סתם, ודומה לו ויהי בשכבו (רות ג ד), שכיבה בלעדי ביאה, כי בעת שבאה לשכב אצלו לא ידע, ובעת החימום ידע ונתאווה לו יותר ממנה. בשכבה דצעירה חירק תחת השי"ן, ומשמע בשכבת זרעה, ודומה לו שכבת זרע (ויקרא טו טז), שכבת הטל (שמות טז יג), כי כשבאה אצלו ידע ונתאוה לה יותר ממנה, אלא מרוב השכרות ישן לו וכשמשמשה עמו, היה מהרהר, ומתוך הרהורו קפצה שכבת זרעו עליו, ולא הרגיש כך, כמנהג בעל קרי: