מדרש על שמות 1:2

ואלה שמות בני ישראל (שמות א א). זש"ה כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ וגו' (תהלים מח יא). מלך בשר ודם נכנס למדינה והן מקלסין אותו שהוא גבור, ואינו אלא חלש, מקלסין אותו שהוא רחמן, ואינו אלא אכזרי, מקלסין אותו שהוא נאה, ואינו אלא כעור, מקלסין הרבה דברים כן, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל מי שהוא מקלסו הוא יותר מקילוסו, כיצד מקלסין אותו שהוא גבור והוא גבור [שנאמר] האל הגדול הגבור והנורא (דברים י יז), מקלסין אותו שהוא נאה והוא נאה, שנאמר דודי צח ואדום (שה"ש ה י), מקלסין אותו שהוא רחום והוא רחום, שנאמר כי אל רחום ה' אלהיך וגו' (דברים ד לא), הוי כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ, אמר ר' יהודה הלוי בר' שלום ראה מה כתיב נורא תהלות עושה פלא (שמות טז יא), הונא הכהן בר אבין אמר מהו נורא תהלות, נורא אלהים על כל תהלותיך, הוי נורא תהלות, אמר ר' סימון ראה מה אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה וגו' (דה"א כט יא), שמך מתנשא לכל לראש הגדולה שנקלסך.

ראובן שמעון. כל שבטים לשם גאולתן היו שמותן, ראובן על שם ראה ראיתי את עני עמי (שמות ג' ז'), שמעון שנאמר וישמע אלהים את נאקתם (שם ב' כ"ד), לוי על שם ונלוו גוים רבים (זכרי' ב' טו), יהודה ואמרת ביום ההוא אודך ה' (ישעי' יב א'), יששכר כי יש-שכר לפעולתך וגו', (ירמיה ל"א ט"ו), זבולן שנא' בנה בניתי בית זבול לך וגו' (מ"א ח' י"ג) דן על שם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו' (בראשית טו יד), נפתלי על שם שנא' נפת תטפנה (שה"ש ד' י"א), גד על שם והמן כזרע-גד הוא (במדבר י"א ז'), אשר על שם הגאולה דכתיב ואשרו אתכם כל הגוים (מלאכי ג' י"ב), יוסף דכתיב והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו (ישעיה י"א י"א), בנימין על שם נשבע ה' בימינו ובזרוע קדשו (שם ס"ב ח'), הא למדנו שכל השבטים שמותם על שם גאולתם נקראו, ולמה אין שמותם שווין בכל מקום, אלא מקדים זה לזה וזה לזה, שלא יהיו בני הגבירות אומרים אנו תחלה ובני השפחות אחרונים, ויתגאו לעצמם לכך מקדים לזה ומאחר לזה, ללמדך שכל בני יעקב שקולין, שאין אלו גדולים מאלו:

[ואלה שמות]. אמר ר' אבהו בשם ר' יוסי בן זמרא כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, וכל מקום שנאמר ואלה, מוסיף על הראשונים.