מדרש על שמות 12:28

פס'. ומפתח אהל מועד לא תצאו. יכול אפילו בלא שעת העבודה ת"ל ומן המקדש לא יצא ולא יחלל, אימתי מחלל ביציאתו בשעת העבודה הא אינו מדבר אלא בשעת העבודה. פן תמותו. כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה. וממשמע לאו אתה שומע הן. כי שמן משחת ה' עליכם. מכאן לכל הכהנים המשוחים שהם בלא יצאו ולא יחללו. מכאן אמרו כהן גדול שמת לו מת אינו יוצא עמהן וכו'. ויעשו כדבר משה. שקיימו עליהן מצות רבן שבח לו לתלמיד שמקיים מצות רבו וכן הוא אומר במצרים (שמות י״ב:כ״ח) וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואת אהרן כן עשו. וכן הוא ביהושע (יהושע י״א:ט״ו) כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע. וידבר ה' אל אהרן לאמר. לפרט אהרן בשם. שהיה הדבור אל אהרן:

וילכו ויעשו בני ישראל ליתן להם שכר הליכה כשכר עשייה: כאשר צוה ה' את משה. לפי שמצינו שפרשה ראשונה אמר לו המקום למשה ושנייה אמר להן משה לישראל [מניין] שאף שתיהן שמע מפי הקודש וחזר ושנאן להן לישראל ת"ל כאשר צוה ה' את משה אין לי אלא משה שהפרשה תלויה בו מניין שאף אהרן היה עמו ת"ל כאשר צוה ה' את משה ואת אהרן. יכול משה ואהרן שהיו עסוקין במצוה לא היה להם פסח ת"ל כן עשו: ומניין שאעפ"י שלא נאמר להן עתידין היו ומעותדין היו זריזין היו ומזורזין היו ת"ל כן עשו, כן עשו וכן היה בלבם לעשות: