מדרש על שמות 13:15

ויהי בשלח פרעה וגו' (שמות יג יז). זש"ה חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם (איוב ט ד), [חכם לב], זה הקב"ה, שנאמר עמו חכמה (ותושיה) [וגבורה] וגו' (שם יב יג), מי הקשה אליו וישלם, דור המבול נתקשו כנגדו ושטפן במים, דור הפלגה נתקשו כנגדו, הפיצם בכל העלם, אנשי סדום נתקשו כנגדו, מה היה סופן, וה' המטיר על סדום (בראשית יט כד), פרעה אמר מי ה' (שמות ה' ב), והקב"ה אמר לו שלח את עמי (שם שם א), ואף הוא נתקשה, שנאמר ויהי כי הקשה פרעה (לשלחם) [לשלחנו] (שם יג טו), כיון שבאת מכת הבכורות עליו, מיד שלחן, לכך נאמר ויהי בשלח פרעה וגו'.

‎וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר. יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא עַכְשָׁו, וְיֵשׁ מָחָר לְאַחַר זְמַן. כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת (דברים יג, יד). הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן. מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה. הֲוֵי מָחָר, עַכְשָׁו. מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה (דברים יז, ט). מָחָר, עַכְשָׁו. מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ (יהושע כב, כד). הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן. מַה זֹּאת, מִצְוַת פֶּסַח. וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ (יהושע כב, טו). שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֵלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה. וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר. מִכָּאן אָמְרוּ: זוֹבְחִים בְּכוֹר בְּהֵמָה כְּנֶגֶד בְּכוֹר אָדָם, וּפוֹדִין בְּכוֹר אָדָם כְּנֶגֶד בְּכוֹר בְּהֵמָה.

ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו מנין אתה אומר כשמצרים מתרככין פרעה מתקשה ת"ל (ז' ג') ואני אקשה את לב פרעה: כשפרעה מתרכך מצרים מתקשין של ואני אקשה את לב מצרים: כשאלו ואלו מתרככין המקום מחזק לבם ת״ל (י' א') כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו: על כן אני זובח לה' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה. מה ת"ל מנין אתה אומר שאם נושא חמש נשים בתולות וילדו לו חמשה בנים שחייב לפדות את כולן ת"ל וכל בכור בני אפדה: