מדרש על שמות 13:22

וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם (יחזקאל טז, ט), וְאַף אַתֶּם עֲשׂוּ לִי כִּיּוֹר (יחזקאל לא, יח). וָאֲסֻכַךְ בַּשָּׁמֶן (יחזקאל לא, יח), וּכְנֶגְדּוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (יחזקאל ל, כג). וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה (יחזקאל ל, י), וּכְנֶגְדּוֹ מַעֲשֵׂה רוֹקֵם (יחזקאל כו, לו). וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ (יחזקאל כו, לו), וּכְנֶגְדּוֹ עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ (יחזקאל כו, לו), וּכְנֶגְדּוֹ שֵׁשׁ מָשְׁזָר (יחזקאל כו, א). וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי (יחזקאל כו, א), אֵלּוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן (שמות יג, כב), וּכְנֶגְדָּן יְרִיעוֹת עִזִּים. וָאֶעְדֵּךְ עָדִי (יחזקאל טז, יא), זוֹ פּוּרְפִּירָה, וּכְנֶגְדָּן אָרוֹן וְזֵרוֹ (יחזקאל כה, יא) וָאֶתֵּן נֶזֶם (יחזקאל כה, יב), וּכְנֶגְדּוֹ חָח וָנֶזֶם. (יחזקאל לה, כב). וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ (יחזקאל לה, כב), וּכְנֶגְדּוֹ כַּפֹּרֶת (יחזקאל כה, יז). עַל הָאָרוֹן וְזֵר זָהָב (יחזקאל כה, יט). הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם (שמות טז, ד), וּכְנֶגְדּוֹ לֶחֶם הַפָּנִים (שמות כב, ל). וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ' (שמות יג, כא), וּכְנֶגְדּוֹ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.

כיצד? בברייתו של עולם כתיב בראשית ועד יהי רקיע בתוך המים, ובמדבר כתיב וענן ה׳ עליהם יומם (במדבר י׳:ל״ד), ועוד נאמר פרש ענן למסך (תהילים ק״ה:ל״ט). בראשית - ויאמר אלהים יקוו המים, ובמדבר - ויט משה את ידו על הים ויולך וגו׳ (שמות י״ד:כ״א). בראשית - תדשא הארץ, ובמדבר - הנני ממטיר לכם לחם (שם ט״ז), ואומר והנה פרח מטה אהרן (במדבר י״ז:כ״ג). בראשית - יהי מאורות, במדבר - וה׳ הולך לפניהם יומם (שמות י״ג:כ״ב), ואומר לא ימיש עמוד הענן יומם (שם). בראשית - ישרצו המים וגו' ועוף יעופף, במדבר - ויהי בערב ותעל השלו (שם ט״ז). בראשית - ויברא אלהים את האדם בצלמו, ובמדבר - ומשה לא ידע כי קרן עור פניו (שם ל״ד). בראשית - וישבות ביום השביעי, ובמדבר - אכלוהו היום כי שבת היום (שם ט״ז).

ט״ו) שבתי ממונה על העניות ועל המסכנות ועל הדוויה ועל החריבה ועל חולי ומכה הטמונה בגוף ועל המיתה. צדק ממונה על החיים ועל השלום ועל הטובה ועל השלוה ועל ההשקט ועל התורה ועל השמחה ועל העליזה ועל העושר ועל הכבוד ועל השררה. מאדים ממונה על הדם ועל החרב ועל הרשע ועל הקטטה ועל המריבות ועל החבורות ועל הפצעים ועל המלחמות ועל השנאה וקנאה ואיבה ותחרות ועל המכות ועל הברזל (מיתה ע״י ברזל) ועל האש ועל המים ועל המפולת. נוגה ממונה על החן והחסד והאהבה ועל התאוה ועל החמדה ועל פרייה ועל ולדי אדם ועל ולדי בהמה ועל פירות הארץ ועל פירות האילן. כוכב ממונה על החכמה ועל השכל ועל הבינה ועל הדעת ועל המדע לפתח כל פיתוח ולחשוב כל מחשבות בכל מלאכת אומנות, ועל הכתב ועל כל לשון. חמה ממונה על המאור ועל החשך להבדיל בין היום ובין הלילה למנות בו ימים וחדשים ולעשות בו כל מלאכה לפעול בו כל פעולה ולהלוך בו כל הילוך וליגלות בו כל גלות מעיר לעיר וממדינה למדינה. לבנה ממונה על מפתחי שמים וארץ, וערב הוא לעולם לרעה ולטובה, ואע״פ שהן ממונים על הרעה ועל הטובה אין להם רשות לא להטיב ולא להרע מדעת עצמן אלא הכל בקריאה הכל בצווי הכל במאמר יוצר הכל, וכן הוא אומר אַל תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי לֹא יָרֵעוּ וְגַם הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם (ירמיה י׳ ה׳). ומנין שהכל בקריאה שנאמר ויקרא רעב על הארץ (תהלים ק״ה ט״ז), ונאמר כי הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפונה וגו' (ירמיה א׳ ט״ו). ומדת הטובה בקריאה מנין שנאמר וקראתי אל הדגן והרביתי אותו ולא אתן וגו׳ (יחזקאל ל״ו כ״ט), ונאמר קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלהינו (ישעיה מ' ג׳) הא למדת שאין להם רשות לא להיטיב ולא להרע מדעת עצמן אלא א״כ ניתן להם רשות מלפני אדון הכל. ואף ישראל לא היו צריכין לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה שנאמר וה׳ הולך לפניהם יומם וגו׳ ולא ימיש עמוד הענן יומם וגו' (שמות י״ג:כ״ב), ואף לעולם הבא אין ישראל צריכין לאור החמה ולא לאור הלבנה לא ביום ולא בלילה שנאמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך וגו' לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה׳ יהיה לך לאור עולם וגו' (ישעיה ס׳ י״ט).