Responsa על שמות 13:22
נודע ביהודה מהדורא קמא
והמרדכי כתב בהדיא90הלכות קטנות למרדכי (מנחות) הלכות תפילין
....והתוס' האריכו בזה: "ת"ר: יכול יכתבם על ד' עורות, ויניחם אל ד' בתים בד' עורות, ת"ל (שמות יג:כב) ולזכרון בין עיניך -זכרון א' אמרתי, ולא ב' ושלשה זכרונות. הא כיצד? כותבן על ד' עורות ומניחן בד' בתים בעור א'. ואם כתבם בעור א', והניחם בד' בתים, יצא". משמע קצת, מדמפיק בחד לישנא 'עור הבתים ועור שכותבין עליו', א"כ, צריך להיות הכל מקלף; וקלף איקרי עור, כמו הכא.
The Tosafist(s) elaborated upon this (Tractate Menachot 34b): “Our Rabbis taught: I might have said that one should write [the Scriptural portions] upon four pieces of parchment and put them in four compartments made out of four pieces of leather; the verse therefore says, And for a memorial between thine eyes (Ex. 13:9): one memorial I commanded you, but not two or three memorials. How then should one do? One should write them upon four pieces of parchment and put them in four compartments made out of one piece of leather (This was constructed with the aid of a mould or frame over which the hide, flexible and moist, was tautly stretched and allowed to harden, thus assuming the required form). If, however, one wrote them upon one parchment and put them in the four compartments (The four portions were written upon one long strip of parchment with large blank spaces between one portion and the other, and the parchment was so placed in the compartments that each portion occupied a separate compartment, and the blank spaces of the parchment corresponded with the spaces between the compartments.), that is sufficient.” One could make a partial inference that the use of ‘the leather hide of the tefillin boxes and the hide of the parchment upon which the relevant scriptural verses are written’ in the same discussion, if so, the entire tefillin should be made from parchment, and ‘parchment’ is subsumed under ‘hide’, as it is shown here.
וכן משמע בשימושא רבא, שמזכיר קלף על גוף הבתים. וא"כ, לפי זה, הרצועה היה צריך לעשות מקלף, דמינן בעינן. והיה צריך להשחירן, דרצועות שחורות הל"מ.
It is also evident from the Shimusha Rabba (see note 69) who noted that a ‘parchment’ was placed on the tefillin boxes. If so, then the straps should be made from ‘parchment’ as well, as it must be made of ‘the same species’. Also, one needed to color them black, as black straps are an ancient tradition (lit. ‘a halacha handed down orally from Moses when he was on Mount Sinai).
ומיהו, נראה דעור מיקרי שפיר מין קלף, ויכול לעשות הרצועות מעור. ולא אתא למעוטי לקמן, אלא, משי ולשונות של ארגמן ופשתן, וכן פירש הקונטרס.
Nevertheless, it seems that it is good to describe ‘hide’ as a form of parchment, and one may make the straps from leather hide. This was not brought to exclude except for silk, strips of purple wool or linen, as was explained by the Notator (Rashi).
ואפילו הבתים יכול לעשות מעור, דהא במסכת שבת פרק המוציא משמע דעור חפוי לקמיע לאו היינו קלף. ובפרק במה אשה משמע דקמיע ותפילין שוין בחיפוי, דפריך והרי תפילין דמחופין עור ותניא כו'. הלכך, בין בעור, בין בקלף, כשר הדבר.
Even the tefillin boxes may be made from hide, as was noted in tractate Shabbat in the chapter entitled ‘One who Takes Wine Outside’(78b), implying that hide covering an amulet is not the same as parchment. In the chapter entitled ‘How May a Woman go Outside’(61a) implies that amulets and tefillin are comparable in respect to being covered, as the questioned is raised: Does not tefillin which are covered in hide etc.. Ergo, whether it is parchmet or hide, it is permitted for use (‘kosher’).
ואומר ר"י בשם ר"ץ: דתפילין עצמן, דהיינו הקציצה, בעינן שחורות כמו הרצועות. וראיה לדבר מפרק במה מדליקין, דקאמר: 'לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה', ובעי לאוקומי לרצועות. ופריך: והא אמר ר' יצחק: רצועות שחורות הלכה למשה מסיני? והשתא תימה: מה ענין זה לזה? ומה עלה על דעתו להקשות? אלא, ה"פ: כי היכי דבעיא רצועות ממראה הקציצת שחורות, ה"נ, בעינן שיהו דומות קצת לקציצה לענין טהורה:
Rabbi Yitchak of Dampierre (the “Ri”) stated in the name of rabbi [Kohain] Tzedek (see note 86) that the actual tefillin, meaning, the capsule (that contains the’parchment -‘ketzitza’) are required to black , as are the straps. A proof of this comes from the chapter ‘With What May One Light [the Sabbath Candles]?’(see note 86) , which stated: “Only the hide of a kosher animal was suitable for heavenly service”, and they sought to establish the subject of this pertaining to the straps [of tefillin]. The Talmud then asks: Did not rabbi Yitzchak state that tefillin straps must be made black, as it is an ancient tradition? Now we ask: What did that ‘question’ have to do with the subject discussed? What brought to mind to even ask such a question? Rather, I explain it thus: That which we reasoned that the straps should be black as the boxes are, so too, they should be similar -partially- in that they are also required to be from a ritually pure animal. בשם ר"ת שהבתים צריכין להיות שחורין והביא ראיה מלשון הנ"ל.
....והתוס' האריכו בזה: "ת"ר: יכול יכתבם על ד' עורות, ויניחם אל ד' בתים בד' עורות, ת"ל (שמות יג:כב) ולזכרון בין עיניך -זכרון א' אמרתי, ולא ב' ושלשה זכרונות. הא כיצד? כותבן על ד' עורות ומניחן בד' בתים בעור א'. ואם כתבם בעור א', והניחם בד' בתים, יצא". משמע קצת, מדמפיק בחד לישנא 'עור הבתים ועור שכותבין עליו', א"כ, צריך להיות הכל מקלף; וקלף איקרי עור, כמו הכא.
The Tosafist(s) elaborated upon this (Tractate Menachot 34b): “Our Rabbis taught: I might have said that one should write [the Scriptural portions] upon four pieces of parchment and put them in four compartments made out of four pieces of leather; the verse therefore says, And for a memorial between thine eyes (Ex. 13:9): one memorial I commanded you, but not two or three memorials. How then should one do? One should write them upon four pieces of parchment and put them in four compartments made out of one piece of leather (This was constructed with the aid of a mould or frame over which the hide, flexible and moist, was tautly stretched and allowed to harden, thus assuming the required form). If, however, one wrote them upon one parchment and put them in the four compartments (The four portions were written upon one long strip of parchment with large blank spaces between one portion and the other, and the parchment was so placed in the compartments that each portion occupied a separate compartment, and the blank spaces of the parchment corresponded with the spaces between the compartments.), that is sufficient.” One could make a partial inference that the use of ‘the leather hide of the tefillin boxes and the hide of the parchment upon which the relevant scriptural verses are written’ in the same discussion, if so, the entire tefillin should be made from parchment, and ‘parchment’ is subsumed under ‘hide’, as it is shown here.
וכן משמע בשימושא רבא, שמזכיר קלף על גוף הבתים. וא"כ, לפי זה, הרצועה היה צריך לעשות מקלף, דמינן בעינן. והיה צריך להשחירן, דרצועות שחורות הל"מ.
It is also evident from the Shimusha Rabba (see note 69) who noted that a ‘parchment’ was placed on the tefillin boxes. If so, then the straps should be made from ‘parchment’ as well, as it must be made of ‘the same species’. Also, one needed to color them black, as black straps are an ancient tradition (lit. ‘a halacha handed down orally from Moses when he was on Mount Sinai).
ומיהו, נראה דעור מיקרי שפיר מין קלף, ויכול לעשות הרצועות מעור. ולא אתא למעוטי לקמן, אלא, משי ולשונות של ארגמן ופשתן, וכן פירש הקונטרס.
Nevertheless, it seems that it is good to describe ‘hide’ as a form of parchment, and one may make the straps from leather hide. This was not brought to exclude except for silk, strips of purple wool or linen, as was explained by the Notator (Rashi).
ואפילו הבתים יכול לעשות מעור, דהא במסכת שבת פרק המוציא משמע דעור חפוי לקמיע לאו היינו קלף. ובפרק במה אשה משמע דקמיע ותפילין שוין בחיפוי, דפריך והרי תפילין דמחופין עור ותניא כו'. הלכך, בין בעור, בין בקלף, כשר הדבר.
Even the tefillin boxes may be made from hide, as was noted in tractate Shabbat in the chapter entitled ‘One who Takes Wine Outside’(78b), implying that hide covering an amulet is not the same as parchment. In the chapter entitled ‘How May a Woman go Outside’(61a) implies that amulets and tefillin are comparable in respect to being covered, as the questioned is raised: Does not tefillin which are covered in hide etc.. Ergo, whether it is parchmet or hide, it is permitted for use (‘kosher’).
ואומר ר"י בשם ר"ץ: דתפילין עצמן, דהיינו הקציצה, בעינן שחורות כמו הרצועות. וראיה לדבר מפרק במה מדליקין, דקאמר: 'לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה', ובעי לאוקומי לרצועות. ופריך: והא אמר ר' יצחק: רצועות שחורות הלכה למשה מסיני? והשתא תימה: מה ענין זה לזה? ומה עלה על דעתו להקשות? אלא, ה"פ: כי היכי דבעיא רצועות ממראה הקציצת שחורות, ה"נ, בעינן שיהו דומות קצת לקציצה לענין טהורה:
Rabbi Yitchak of Dampierre (the “Ri”) stated in the name of rabbi [Kohain] Tzedek (see note 86) that the actual tefillin, meaning, the capsule (that contains the’parchment -‘ketzitza’) are required to black , as are the straps. A proof of this comes from the chapter ‘With What May One Light [the Sabbath Candles]?’(see note 86) , which stated: “Only the hide of a kosher animal was suitable for heavenly service”, and they sought to establish the subject of this pertaining to the straps [of tefillin]. The Talmud then asks: Did not rabbi Yitzchak state that tefillin straps must be made black, as it is an ancient tradition? Now we ask: What did that ‘question’ have to do with the subject discussed? What brought to mind to even ask such a question? Rather, I explain it thus: That which we reasoned that the straps should be black as the boxes are, so too, they should be similar -partially- in that they are also required to be from a ritually pure animal. בשם ר"ת שהבתים צריכין להיות שחורין והביא ראיה מלשון הנ"ל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy