תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מדרש על שמות 14:19

שיר השירים רבה

וְנֶחֱזֶה בָּךְ, אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרוֹת לְיִשְׂרָאֵל עַד מָתַי אַתֶּם מֵתִים עַל אֱלֹהֵיכֶם וּמְשַׁלְּמִין לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים א, ג): עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, וְעַד מָתַי אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו, כְּדִכְתִיב (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. וְעַד מָתַי אַתֶּם גּוֹמְלִין טוֹבוֹת עָלָיו וְלוֹ לְעַצְמוֹ, וְהוּא גּוֹמֵל לָכֶם רָעוֹת, בֹּאוּ לָכֶם אֶצְלֵנוּ וְאָנוּ מְמַנִּין אֶתְכֶם דֻּכָּסִין אִפַּרְכִין וְאִיטְרַטְלִין. וְנֶחֱזֶה בָּךְ וְאַתּוּן אִינוּן מֵחֶזְיָתֵיהּ דְּעַלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם. וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין לָהֶם: מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, שְׁמַעְתֶּם מִימֵיכֶם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁיַּעַבְדוּ בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא אֲבוֹתֵינוּ עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא אָנוּ נַעֲבוֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא מָה אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לָנוּ, כַּחוֹלָה שֶׁנַּעֲשָׂה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית לָבָן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים הָיוּ חָלִין וּמְרַקְּדִים לִפְנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצֵאתוֹ מִבֵּית לָבָן, וְרַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, ב): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, הֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא, (בראשית לב, ב): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא. אוֹ שֶׁמָּא אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּחוֹלָה שֶׁנַּעֲשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, יט): וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים. אוֹ שֶׁמָּא יְכוֹלִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּחוֹלָה שֶׁנַּעֲשָׂה לֶאֱלִישָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ו, טו): וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, וּכְתִיב (מלכים ב ו, טז): וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. מִיָּד (מלכים ב ו, יז): וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר ה' פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע. אוֹ שֶׁמָּא יְכוֹלִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּחוֹלָה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְעוּלָא בִּירָאָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ חוֹלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח, יד): שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, לְחוֹלָה כְּתִיב, וּמַרְאִין לוֹ בְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח, יד): כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת, כַּעֲלָמוֹת, כִּמְחוֹלוֹת שֶׁל צַדִּיקִים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שיר השירים רבה

מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ כְּעוּרוֹת כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה, וְשֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת, אֵין כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה, וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת כְּשֶׁמְצַמֵּת שַׂעֲרָהּ לַאֲחוֹרֶיהָ וְהוּא תַּכְשִׁיט לָהּ, כָּךְ הָיְתָה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה יוֹשֶׁבֶת אֲחוֹרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִיא הָיְתָה תַּכְשִׁיט שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ נִרְאִין מְצֻמָּדִין וְהֵן מְרֻוָּחִין כַּהֲדֵין רַבָּה דְּצִפּוֹרִין, וְרַבִּי לֵוִי אָמַר לְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא אִין בָּעֵי לֵיהּ מֵימְרָא אַרְוַח לִי, הוּא אוֹמֵר מַבְעֵד לִי. שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגָּלַשְׁתִּי מִתּוֹכוֹ עָשִׂיתִי אוֹתוֹ גַּלְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵיזֶה זֶה, זֶה יַם סוּף. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טוּרָא דְּאִתְנַהַרְתּוּן מִן גַּוָּוהּ, הֲדָא אִתְּתָא כַּד שַׂעְרָהּ סַגְּיָן הִיא עָבְדָה לָהּ גַּלְשִׁין גַּלְשִׁין, הֲדָא מוֹצִינָא כְּהַהוּא לְפִי טַבָאוּת הוּא עָבֵד גַּלְשִׁין גַּלְשִׁין וּמַה גַּלְשָׁה הִגְלַשְׁתִּי מִתּוֹכָהּ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, מִלִּין קְצוּבִין, בִּזַּת מִצְרַיִם וּבִזַּת הַיָּם. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי, לִפְנֵי הַשִּׁירָה כְּתִיב (שופטים ג, יב): וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', לְאַחַר הַשִּׁירָה כְּתִיב (שופטים ו, א): וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה', תְּחִלַּת עֲשִׂיָּה, אֶלָּא כְּבָר מָחֲלָה שִׁירָה לְשֶׁעָבַר. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (שמואל ב כג, א): וְאֵלֶּה דִבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים, וְהָרִאשׁוֹנִים הֵיכָן הֵם, אֶלָּא כְּבָר מָחֲלָה שִׁירָה לְשֶׁעָבַר. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, שֶׁהָיוּ כֻּלָּן מֻתְאָמִים בֵּין שְׁכִינָה לַמַּלְאָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד, יט): וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וגו'. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם, שֶׁלֹּא נִזַּק אֶחָד מֵהֶם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

ספר רזיאל היה ידוע להראב"ע ומזכירו בפירושו עה״ת (שמות י״ד י״ט) וז״ל: "ובספר רזיאל הרוצה לעשות שאילת חלום יקרא בתחלת הלילה פסוק ויהי בשלשים שנה כי הוא ע״ב אותיות". אך בספר שלפנינו, בענין שאילת חלום לא נמצא לשון הראב"ע (עי׳ דף מ׳), ונראה שהיה לו נוסח אחר. וכתב הרב יעב"ץ שספר רזיאל הוא מזויף (תורת הקנאות דף מ״ט ע״א בהגה"ה). ולדעת צונץ חובר בזמן הגאונים אבל נכלל בו דברים רבים מזמן מאוחר, ולפי דעתו גוף ספר רזיאל כולל רק כל ספר המלבוש (בראשו) ורוב ס׳ הרזים או ס׳ נח (בסופו). אולם ספר רזיאל הגדול אשר בתוכו - והוא כעין פי׳ לספר יצירה ומעשה בראשית ושם של ע״ב וכו׳ - הוא מזמן מאוחר, ודעתו נוטה ליחס את החלק הזה לבעל הרוקח. ולדעת פירסט הוא ס׳ סודי רזיא להרוקח. ויש מיחסים אותו לר״א אבולעפיא הרואה הידוע שהתכנה את עצמו בשם רזיאל. ספר רזיאל נדפס ראשונה באמשטרדם בשנת תס״א עם ציורים, ובו הציור הראשון של המגן דוד בדפוס. ונדפס אח״כ בהוראדנא תקנ"ג, קאפוסט תק״פ, אוסטראה תקפ"ז, לבוב ת״ר, ועם תקונים והגהות, ווארשא תקע"ב.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

זמין למנויי פרימיום בלבד

מדרש תנחומא

זמין למנויי פרימיום בלבד

מדרש תנחומא

זמין למנויי פרימיום בלבד

אוצר מדרשים

זמין למנויי פרימיום בלבד

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

זמין למנויי פרימיום בלבד

בראשית רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

פרקי דרבי אליעזר

זמין למנויי פרימיום בלבד

ספרי במדבר

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא