מדרש על שמות 16:14

כְּתִיב: (שמות טז) 'לֶחֶם', וּכְתִיב: 'שֶׁמֶן', וּכְתִיב: 'דְּבַשׁ'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הָא כֵּיצַד? לַנְּעָרִים לֶחֶם, לַזְּקֵנִים שֶׁמֶן, לַתִּינוֹקוֹת דְּבַשׁ. כְּתִיב: 'שְׂלָו' וְקַרִינָן 'סְלָו'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: צַדִּיקִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּשַׁלְוָה וּרְשָׁעִים אוֹכְלִין אוֹתוֹ וְדוֹמִים לָהֶם כְּסַלְוִים. אָמַר רַב חָנָן בַּר (אבא) [רָבָא]: אַרְבָּעָה מִינֵי שְׂלָו הֵן, וְאֵלּוּ הֵן: שִׁיבְלִי, וְקִיבְלִי, פֶּסְיוֹנִי, וּשְׂלָו. מַעֲלִי מִכּוּלְּהוּ 'שִׁיבְלִי'. גְּרִיעָא דְּכוּלְּהוּ 'שְׂלָו', וַהֲוֵי כִּי צִפָּרְתָּא, וּמַלְחִי לֵיהּ, וּמוֹתְבֵיהּ לֵיהּ בְּתַנּוּרָא, וְתָפַח וְרָבִי, עַד דְּמַלִי לֵיהּ לְתַנּוּרָא. וּמַסְקֵי לֵיהּ, וּמוֹתְבֵי לֵיהּ (אתריסר) [אַתְּלֵיסַר] רִיפְתֵּי. וּבַתְרַיְתָא דְּכוּלְּהוּ, לָא מִתְאַכְלָת אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת. רַב יְהוּדָה מַשְׁכַּח לֵיהּ בֵּינִי דָּנֵי. רַב חִסְדָּא, מַשְׁכַּח לֵיהּ בֵּינִי צִיבֵי. רָבָא הֲוָה רָגִיל, מַיְתִּי לֵיהּ צַיְּדָא כָּל יוֹמָא מֵאַגְמָּא, הַהוּא יוֹמָא לָא אַיְתִּי לֵיהּ. אָמַר: מַאי הַאי? סָלִיק לְאִיגְרָא שַׁמְעֵיהּ לִינוּקָא דְּקָאָמַר: (חבקוק ג) "שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי" וְגוֹ'. אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב חִסְדָּא, (והיינו דאמרי אינשי:) וּבְדִיל רַבָּה אָכִיל תַּלְמִידָא. כְּתִיב: (במדבר יא) "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה, יֵרֵד הַמָּן עָלָיו", וּכְתִיב: (שמות טז) "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: טַל מִלְּמַעְלָה, וְטַל מִלְּמַטָּה, וְנִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁמֻּנָּח בְּקוּפְסָא. "דַּק מְחֻסְפָּס", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דָּבָר שֶׁנִּמּוֹחַ עַל פִּסַּת הַיָּד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: דָּבָר שֶׁנִּבְלַע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים. שֶׁכֵּן 'מְחֻסְפָּס' בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הֲוֵי. 'מְחוּסְפָּס', טוּבָא הֲוֵי! אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר יִצְחָק: 'מְחֻסְפָּס' כְּתִיב! תָּנוּ רַבָּנָן: (תהלים עח) "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִין אוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְאִמְרוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא: עֲקִיבָא, טָעִיתָ, וְכִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים לֶחֶם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (דברים ט) "לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי" [וְגוֹ'], אֶלָּא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לֶחֶם אַבִּירִים"? אַל תִּקְרִי "לֶחֶם אַבִּירִים", אֶלָּא "לֶחֶם אֵבָרִים", לֶחֶם שֶׁנִּבְלַע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: (שם כג) "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" וְגוֹ'? בִּדְבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן (פתרוס) [פַּרְטָא] אוֹמֵר: אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִין לָהֶם, מָן מְפִיגָן. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ"? לְאַחַר שֶׁסָּרְחוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנַי כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כָּךְ, עַכְשָׁיו אֲנִי מַטְרִיחַ אֶתְכֶם שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, דִּכְתִיב: (במדבר לג) "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁימֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים", וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא דּוּכְתָא, וּתְלָתָא פַּרְסֵי הֲוָא. וְתָנָא: כְּשֶׁהֵן נִפְנִין, אֵין נִפְנִין לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְצִדֵּיהֶם אֶלָּא לַאֲחוֹרֵיהֶם. (במדבר יא) "וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל", אָמְרוּ: עָתִיד מָן זֶה שֶׁיִּתְפַּח בְּמֵעֵיהֶם וְיַהַרְגֵם, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁמַּכְנִיס וְאֵינוֹ מוֹצִיא?! וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם: אַל תִּקְרִי 'אַבִּירִים' אֶלָּא 'אֵבָרִים', דָּבָר שֶׁנִּבְלַע בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ"? דְּבָרִים שֶׁמְּבִיאִים לָהֶם מִמְּדִינַת הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁיָּרַד לוֹ מָן כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּתִיב הָכָא: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", וּכְתִיב הָתָם: (שם כז) "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ". וְאֵימָא מֹשֶׁה? דִּכְתִיב: (שם יב) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד"? דָּנִין 'אִישׁ', מֵ'אִישׁ', וְאֵין דָּנִין 'אִישׁ' מֵ'הָאִישׁ'.

פס'. וברדת המן על המחנה לילה. היה הטל יורד תחלה ונעשה כגליד כדי שלא יתלכלך המן ואחר כן היה בא טל מלמעלן מפני השרצין והזבובין כדי שלא יהו שוכבין עליו שנאמר (שמות ט״ז:י״ד) ותעל שכבת הטל. והיה דומה כמו שמונח בתוך דלוסקמא. והיה אדם משכים ומתפלל ויוצא לפתח ביתו ומלקט פרנסתו ופרנסת ביתו ואחר כך וחם השמש ונמס:

‎וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם (ישעיה סג, י). אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר, חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם וּמְזַעְזֵעַ עֲלֵיהֶן אֶת הֶהָרִים כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא, הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ (איוב ט, ה). כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, הֲפָכָם. בַּמֶּה פָּרַע מֵהֶם? מִן הַשָּׁמַיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הַמֻּלְיָר הַזֶּה אִם בִּקֵּשׁ מֵהֶם אָדָם לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ חַמִּין מוֹצִיא, צוֹנֵן מוֹצִיא. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיא מַן לְיִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ, וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם.