מדרש על שמות 16:2

וַיְהִי, וַי הָיָה. מִי אָמַר וָי, אָמַר רַבִּי אָבִין כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וָי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַטְרוֹנָה רוֹטְנָנִית, וְאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ עֲשִׂי לִי פּוֹרְפִירָא, כָּל יָמֶיהָ שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאוֹתָהּ פּוֹרְפִירָא לֹא הָיְתָה מְרַנֶּנֶת, אַחַר יָמִים גָּמְרָה אֶת הַפּוֹרְפִירָא וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְכוֹבֵס וַעֲשָׂאָהּ וֶהֱבִיאָהּ לַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ הִתְחִיל צוֹוֵחַ וַי שֶׁלֹא תַחֲזֹר לְרוֹטְנָנוּתָהּ. כָּךְ אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְרַנְּנִים בְּכָל שָׁעָה, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות טו, כד): וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה, וְכֵן (שמות טז, ב): וַיּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכֵן (במדבר יז, ו): אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה', תָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וגו'. אַתְּ מוֹצֵא כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא הָיוּ מְרַנְּנִים, וְכֵיוָן שֶׁגָּמְרוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צוֹוֵחַ וָי, שֶׁלֹא יַחְזְרוּ וִירַנְּנוּ כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים. וַיְהִי, הַבְּכוֹרִים אָמְרוּ וָי, שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם הַכְּהֻנָּה, שֶׁעַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וגו', וְכֵן כְּתִיב (שמות יט, כד): וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת, וַחֲבֵרוֹ אָמַר זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְכֵן כְּתִיב (ישעיה יד, ה): שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת, לְפִי שֶׁהִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, אָבְדוּ כְּהֻנָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכָּל הַכֹּהֲנִים שֶׁעָבְדוּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּבִנְיָן רִאשׁוֹן, פְּסָלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, טו): וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק וגו', לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן צָוְחוּ הַבְּכוֹרִים וָי. וַיְהִי, מִי אָמַר וָי, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמְרוּ וָי, אָמְרוּ עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ אוֹתָנוּ וְיוֹרֵד וְדָר בָּאָרֶץ. אַף עַל פִּי כֵן פִּיְּסָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָהֶם חַיֵּיכֶם הָעִקָּר לְמַעְלָה הוּא, שֶׁכֵּן כְּתִיב (חבקוק ג, ג): כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ (חבקוק ג, ג): וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן, לֵוִי, שָׂחַק עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁאָמַר לָהֶם הָעִקָּר לְמַעְלָן, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים קמח, יג): הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, תְּחִלָּה אָרֶץ וְאַחַר כָּךְ שָׁמָיִם, לְפִיכָךְ אָמְרוּ וָי. וַיְהִי, מִי אָמַר וָי, אֻמּוֹת הָעוֹלָם אָמְרוּ, לָמָּה וָי, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, עַד שֶׁלֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בֵּינֵיהֶם הָיָה מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם וְעוֹשֶׂה מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, עַכְשָׁו שֶׁעָשׂוּ לוֹ הַמִּשְׁכָּן וְהוּא דָּר בֵּינֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ אָמְרוּ וָי.

וילונו כל עדת בני ישראל ר' יהושע אומר היה להן לישראל לימלך בגדול שבהן לומר מה נאכל אלא שעמדו ואמרו דברי תרעומת על משה: ר' אלעזר המודעי אומר למודין הן ישראל להיות עומדין ואומרין דברי תרעומת על משה ולא על משה בלבד אלא אף על הגבורה לכך נאמר וילונו כל עדת בני ישראל:

(דף קלג ע״ב) תניא (שמות טז ב) זה אלי ואנוהו התנאה לפניי במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ס״ת נאה וכתוב לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכה בשיראין נאין. אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום: