מדרש על שמות 18:3

אשר שם האחד גרשם. כך התנה יתרו עם משה שימול אחד מבניו, והאחד יניח מלימול, הה"ד ויהי בדרך במלון וגו' (שמות ד כד), ומי הוא שלא נימול, זה אליעזר:

ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ר' יהושע אומר ארץ נכריה היא לי בודאי ר' אלעזר המודעי אומר ארץ נכריה שכל העולם עובדן ע"ז ואני עובד את מי שאמר והיה העולם שנא' (ע' תהל' ג' א') אל אלהים דבר ויקרא ארץ מזרח שמש עד מבואו:

ויאמר ה' פתאום. ר' שמעון בן מנסיא אומר: פתאום – נתירא משה בפתאום וידבר עמו: צאו שלשתכם אל אהל מועד. מלמד ששלשתם נקראו בדבור אחד, מה שאין הפה יכולה לדבר ומה שאי אפשר אוזן לשמוע. וכן הוא אומר שמות כ וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. תהילים סב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו. (ירמיה כג) הלא כל דברי כאש נאם ה': וירד ה' בעמוד ענן. שלא כמדת בשר ודם: מדת בשר ודם, כשהוא יוצא למלחמה – יוצא בבני אדם מרובים, וכשהוא יוצא לשלום – אינו יוצא אלא בבני אדם מועטים; אבל הקב"ה, כשהוא יוצא למלחמה – אינו יוצא אלא יחידי, שנאמר שמות טו ה' איש מלחמה, וכשהוא בא בשלום – באלפים וברבבות הוא בא, שנאמר (תהלים סח) רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן: ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם. מפני מה לא יצא משה עמהם? שלא יהו ישראל אומרים: אף משה היה עמהם בכלל הכעס. ד"א, בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לדבר לחבירו – לא יאמר לו קרב אליך, אלא מושכו במה שרוצה – ומדבר עמו. ד"א, שלא ישמע גנותו של אהרן. ד"א, שאין אומרים שבחו של אדם בפניו. ר' אלעזר בן עזריה אומר: מצינו שאומר מקצת שבחו של אדם בפניו, שכן מצינו בנח (בראשית ז) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, ושלא בפניו הוא אומר (בראשית ו׳:ט׳) אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ר' אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים סו) אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, אם אומר מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם – ק"ו לבשר ודם: