מדרש על שמות 20:22

פס'. ובנית שם מזבח לה' אלהיך. זה שבנה יהושע. מזבח אבנים. אלו שהוציאוהו מן הירדן דכתיב (שם ה) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. לא תניף עליהם ברזל. שנא' (שמות כ׳:כ״ב) ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית:

‎וְלֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי וְגוֹ'. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמָה אֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לֹא לְטוֹבָה וְלֹא לְרָעָה, הִזְהִירְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִנְהֹג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן חֲבֵרְךָ שֶׁהוּא בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ. מִכָּאן אָמְרוּ: הַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לַאֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַבַּרְזֶל לְקַצֵּר יָמָיו. אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּנִיף אֶת הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ.

ואם מזבח אבנים תעשה לי חובה: אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת"ל (דברים כ"ז ו') אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך חובה ולא רשות: משום ר' ישמעאל אמרו כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה ואם מזבח אבנים: ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב' י"ד) אם כסף תלוה את עמי (כ"ב כ"ד): תעשה לי. שתהא חציבתן והבאתן ובנייתן לשמי: לא תבנה אתהן גזית. שלא יהוא מגוררות במגירה ולא עשויות במסר ומאיכן מביאין אותן מבתולה הקרקע חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה ובניין ומוציאין ממנו האבנים או מביאין אותן מן הים הנחל: מכלל שנ' כי חרבך הנפת עליה ותחלליה. יכול לא יהיו פסולות אלא אם כן נתגזזו בחרב ת"ל לא תניף עליהם ברזל הרי ברזל כחרב: אם סופנו לעשות ברזל כחרב מה ת"ל כי חרבך הנפת עליה זו היא שרבן יוחנן בן זכאי אומר מה ראה ברזל ליפסל מכל מיני מתכות כולן מפני שחרב נעשית ממנו חרב סימן פורעניות ומזבח סימן כפרה מעבירין דבר שהוא סימן פורענות מפני דבר שהוא סימן כפרה: והלא דברים קל וחומר ומה אבנים שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על שמטילות כפרה בין ישראל לאביהם שבשמים אמר הקב״ה לא תניף עליהם ברזל: בני תורה שהן כפרה לעולם על אחת כמה וכמה שלא יגע בהם אחר מכל מזיקין שבעולם: לא תבנה אתהן גזית. [אתהן] אין אתה בונה גזית: בונה אתה גזית היכל ועזרות: יכול אם נפגמה אבן אחת מלמעלה יהא מזבח כולו מחולל ת"ל ותחלליה היא מחוללת ואין המזבח מחולל: מיכאן אמרו כל אבן שנגע בה ברזל או שנפגמה עד שתחגור בה הצפורן כסכין של שחיטה פסולה למזבח ולכבש: ד"א ותחלליה מניין לכל עבודות שעבד והמזבח פסול שיהיו פסולות ת"ל ותחלליה: