Chasidut על שמות 20:22
באר מים חיים
וזה מאמר הכתוב וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית, כי כאשר אראה את הדם של מצוה בבתיכם אז נודע מאמר הכתוב (שמות כ', כ"ב) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, ועל כן ופסחתי עליכם שאני אדלג לבוא בעצמי לבתיכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי וגו', כי אם היה המשחית בבתיכם בשביל בכור המצרי היה גם בכם נגף למשחית כי הוא אינו מבחין ועל כן אני בעצמו אפסח עליכם לנגוף את מצרים ולהציל אתכם. וכן ממש כזה אמר משה לבני ישראל כאן וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם, פירוש הוא בעצמו ובכבודו יבוא אל בתיכם לנגוף את מצרים ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף את בכורי מצרים אשר שם רק הוא בעצמו יבוא. וכבר כתבנו למעלה בזה שהתגלות הקב"ה במצרים היה בבחינת הוצאת חמה מנרתקה שאמרו חז"ל (עבודה זרה ג'.) צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה, ועל כן כשהתגלה ה' כבודו בבית ישראל ממילא כל הרשעים בכורי מצרים שהיו שם נידונין בזה ונשארו פגרים מתים כי ניטל החיות מהם, וצדיקים שהם ישראל נתרפאו בזה, להוסיף להם ברכה וחיים לגאלם גאולת עולמים, וממילא נתמשך מזה האור שרשעים נדונין בה שיהיה המשחית בבתי מצרים להשחיתם ולאבדם ולא בדינא דמלכותא וכאשר כתבנו למעלה, ובזה נכון ומתורץ הכל. וזה שאמרו ז"ל (ויקרא רבה כ"ד, ב') במתק לשונם בפסוק וה' הכה כל בכור*אכן נמצאת שם דרשה זו, אך לא על פסוק זה. אלא שרש"י הביא כאן כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו. וה' הוא ובית דינו וכו', מורה באצבע על האמור כי שני הכאות היו הוא בעצמו ובכבודו בבתי ישראל, והמשחיתים שלוחי הדין בכל מצרים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy