מדרש על שמות 21:28

וכי יגח פרט לשהגיחוהו מכאן אמרו שור האצטדין פטור לפי שאינו אלא מעושה: שור. אין לי אלא שור שאר בהמה חיה ועוף מניין ת"ל כי יגח מכל מקום: כי יגח. אין לי אלא נגיחה נגיפה נשיכה רביצה בעיטה מניין נאמר כן כי יגח שור ונאמר למטן (פס' ל"ה) וכי יגוף שור מה למטן עשה נגיפה כנגיחה אף כאן נעשה נגיחה כנגיפה: את איש. עד שיהא מתכוין לו: או את אשה. עד שיהא מתכוין לה: איש ואשה. אין לי אלא איש ואשה מניין לרבות קטן וקטנה טומטום ואנדרגינס ת"ל את איש או את אשה: ומת סקול יסקל השור. לעשות שאר בהמות כשור אין לי אלא אלו שנגמר דינן מניין לרבות ילדותיהן וערוביתיהן ת"ל סקל יסקל: ולא יאכל את בשרו. מה אני צריך וכי אין אנו יודעין שהיא נבלה ונבלה אסורה באכילה מה ת"ל ולא יאכל את בשרו מגיד שאם שחטו משנגמר דינו בשרו אסור באכילה יכול אם שחטו עד שלא נגמר דינו יהא אסור באכילה ת"ל סקל יסקל ולא יאכל את שהוא בכלל סקילה בשרו אסור באכילה ואת שאינו בכלל סקילה בשרו מותר באכילה: לא יאכל בשרו. אין לי אלא בשר מניין ליתן גידים ועצמות קרנים וטלפים כיוצא בבשר ת"ל את בשרו לרבות: לא יאכל בשרו אפילו לכלבים הרי זה בא לאסרו בהנאה: ובעל השור נקי. בן עזאי אומר נקי מדמי כולו כאדם שאומר יצא איש פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום ר' אלעזר בן עזריה אומר נקי מדמי ולדות ר' אליעזר אומר נקי מחצי נזק:

סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו. איני יודע מאחר שנסקל שבשרו אינו נאכל, אלא מה תלמוד לומר ולא יאכל אלא בא ללמדך על שור שיצא להסקל אחר שנגמר דינו, וקדם בעליו ושחטו שהוא אסור באכילה: