Dibur_hamatchil על שמות 21:28

תנו רבנן ובעל השור נקי רבי אליעזר אומר נקי מחצי כופר. אמר ליה רבי עקיבא והלא הוא עצמו אינו משתלם אלא מגופו הביאהו לבית דין וישלם לך. אמר ליה עקיבא כך אני בעיניך שדיני בזה שחייב מיתה אין דיני אלא כשהמית האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים, על פי בעלים מודה בקנס הוא ופטור קסבר כופרא כפרה. תניא אידך אמר ליה רבי אליעזר עקיבא כך אני בעיניך שדיני בזה שחייב מיתה אין דיני אלא במתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם, לנפלים והרג את בן קיימא. תניא אידך ובעל השור נקי רבי יוסי הגלילי אומר נקי מדמי ולדות. אמר ליה רבי עקיבא הרי הוא אומר וכי ינצו אנשים אנשים ולא שוורים, שפיר קאמר רבי עקיבא. אמר רב אדא בא אהבה אצטריך סלקא דעתך אמינא אנשים כי נתכוונו זה לזה אף על גב דיש אסון באשה יענשו הא נתכוונו לאשה גופה לא יענשו ולא שוורים דאפילו נתכוונו לאשה נמי יענשו כתב רחמנא ובעל השור נקי דפטירי. תניא אידך ובעל השור נקי רבי עקיבא אומר נקי מדמי עבד. ונימא ר' עקיבא לנפשיה והלא הוא עצמו אין משתלם אלא מגופו הביאהו לבית דין וישלם לך. אמר רבא אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ומחמיר אני בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע ועבד יפה סלע נותן שלשים משתלם נמי מן העליה כתב רחמנא ובעל השור נקי דפטור:

אמר רבי עקיבא וכי מה בא זה ללמדנו אם לחייב על האשה כאיש הרי כבר נאמר וכי יגח שור את איש או את אשה. אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה וסבר רבי עקיבא לא ירית לה בעל והא תניא וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו דברי רבי עקיבא. אמר ריש לקיש לא אמר רבי עקיבא אלא בכופר הואיל ואינו משתלם אלא לאחר מיתה דהוה ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק. מאי טעמא דאמר קרא השור יסקל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו. ובנזקין לא אמר רבי עקיבא נזקיה ליורשיה והתניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי ולדות לבעל ואם אין בעל נותן ליורשיו, אין האשה נותן ליורשיה, היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה. אמר רבה בגרושה. וכן אמר רב נחמן בגרושה אמרי גרושה נמי תפלוג בדמי ולדות. אמר רב פפא התורה זיכתה דמי ולדות לבעל אפילו בא עליה בזנות מאי טעמא דכתיב כאשר ישית עליו בעל האשה: