מדרש על שמות 22:11

ואם גנב יגנב אין לי אלא גנבה אבדה מניין הרי אתה דן הואיל וגניבה חסרון שמירה ואבידה חסרון שמירה אם למדת על הגניבה שחייב לשלם עליה אף אבדה חייב לשלם עליה: מעמו. כל שהוא עמו אמר לו השאיליני פרתך ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו או ביד שלוחו וגנבה בדרך יכול יהא חייב ת"ל מעמו מרשותו של שומר: ישלם לבעליו. בין איש בין אשה בין קטן בין גדול: ד"א ישלם לבעליו אם לאו מה עלתה על לבי שלא לבעליו הוא משלם אם תאמר תקון מקרא הוא הרי כבר נאמר (פס' ד') מיטב שדהו ומיטב בדמו ישלם אין כן בעלים מה ת"ל ישלם לבעליו לבעליו ולא לבעל חוב לבעליו ולא לבעל הנזק ולא לבעל הפקדון מכאן אתה אומר היו לו פקדון או מלוה ביד אחרים למי יתנו ר' טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן ור' עקיבה אומר ינחנו ליורשין שהיורשין פטורין מלשבע: