מדרש על שמות 23:5

ואלה המשפטים וגו' (שמות כא א). זש"ה ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט ד), כל העוז והגבורה והשבח להקב"ה הן, אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה וגו' (דה"א כט י), עוז של מלך מלכי המלכים הקב"ה, את מוצא מי שהוא בעל זרוע אינו עושה דבריו במשפט, אבל מעבר על המשפט, אבל הקב"ה הוא בעל זרוע ואוהב משפט, אתה כוננת מישרים (תהלים שם), אמר ר' אלכסנדרי שני חמרים היו מהלכין בדרך, והיו שונאין זה את זה, רבץ לו חמורו של אחד מהם, ראה אותו חבירו, ועבר, משעבר אמר כתיב בתורה כי תראה חמור שונאך [וגו' עזב תעזב עמו] (שמות כג ה), מיד חזר וטען עמו, התחיל לשיח בלבו אמר כך היה פלוני אוהבו ולא הייתי יודע, נכנסו להם לפונדוק ואכלו ושתו, מי גרם להם שעשו שלום, על ידי שהביט זה בתורה, אתה כוננת מישרים וגו', איזה זה, זה משפט.

מַהוּ אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים? אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: שְׁנֵי חַמָּרִים מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ שׂוֹנְאִין זֶה לָזֶה. רָבַץ לְאַחַד מֵהֶן חֲמוֹרוֹ. חֲבֵרוֹ עוֹבֵר וְרוֹאֵהוּ שֶׁרָבַץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, אָמַר, לֹא כְּתִיב בַּתּוֹרָה כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ וְגוֹ' עָזֹב תַּעֲזֹב (שמות כג, ה). מֶה עָשָׂה? חָזַר וְטָעַן וּמְלַוֵּהוּ. הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ, עֲזֹב קִמְעָא מִכָּאן, הַעֲלֵה מִכָּאן, עֲרֹק מִכָּאן, עַד שֶׁיִּטְעֹן עִמּוֹ, נִמְצְאוּ עוֹשִׂין שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר: לֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא שׂוֹנְאִי. רְאֵה הֵיאַךְ רִחֵם עָלַי כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי וְאֶת חֲמוֹרִי בְּדֹחַק. מִתּוֹךְ כָּךְ, נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד וְנִתְאָהֲבוּ זֶה לָזֶה. הֱוֵי, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.

כי תראה חמור שונאך. זה שאמר הכתוב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג' י"ז), כי כשיראה האויב כי באת ועזרת לו, יאמר בלבו אני אמרתי כי זה אויבי, חס וחלילה, אם היה אויבי לא היה עוזר לי, אבל הוא אוהבי ואני אויבו בחנם, אלך ואפייסנו, הולך אליו ועושה שלום על כן אמר וכל נתיבותיה שלום: