מדרש על שמות 28:29

רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ וּמַנֵּה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט, אָמַר לוֹ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. וּבַמֶּה אֲנִי מוֹשְׁחוֹ, אָמַר לוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח משֶׁה, אָמַר כָּךְ שִׁבְטִי חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ לֹא שִׁבְטְךָ הוּא אֶלָּא אָחִיךָ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. וּמְשִׁיחָתוֹ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, ז): וְלָקַחְתָּ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֲבָל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ עֲבוֹדָה וְנִתְחַיֵּב, אִלּוּלֵי שֶׁשְּׁמוֹתָן שֶׁל שְׁבָטִים חֲקוּקִים עַל לִבּוֹ, דִּכְתִיב (שמות כח, כט): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבִיבִין עָלַי שְׁמוֹתָן שֶׁל שְׁבָטִים מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים וּמְלָכִים. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ וּמַנֵּה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט, אָמַר לוֹ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. וּבַמֶּה אֲנִי מוֹשְׁחוֹ, אָמַר לוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח משֶׁה אָמַר כָּךְ שִׁבְטִי חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ לֹא שִׁבְטְךָ הוּא אֶלָּא אָחִיךָ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. וּמְשִׁיחָתוֹ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלָקַחְתָּ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֲבָל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ עֲבוֹדָה וְנִתְחַיֵּב אִלּוּלֵי שְׁמוֹתָן שֶׁל שְׁבָטִים חֲקוּקִים עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו, דִּכְתִיב (שמות כח, יב): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרוֹן, שִׁשָּׁה מִשְּׁמוֹתָם, אָמָר רַב בֵּיבַי אִלּוּ הָיוּ חֲסֵרִים אוֹת אַחַת לֹא הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין. תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שְׁלשָׁה כְּתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת. כֶּתֶר כְּהֻנָּה זָכָה בּוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה בּוֹ דָּוִד וּנְטָלוֹ, כֶּתֶר תּוֹרָה הֲרֵי מֻנָּח לְדוֹרוֹת, כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְתוֹרָה כְּאִלּוּ זָכָה לִשְׁלָשְׁתָּן, וְכָל שֶׁלֹא זָכָה לְתוֹרָה כְּאִלּוּ לֹא זָכָה לְאַחַת מֵהֶן. רַבִּי בּוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לִקְנוֹת לוֹ שֵׁם, דִּכְתִיב (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אֻמָּה וֵאלֹהֶיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא עָשִׂיתָ קֹדֶשׁ חֹל, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל עַצְמְךָ פָּדִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו. כְּתִיב (דברי הימים א יז, כא): אֲשֶׁר הָלַךְ לוֹ אֱלֹהִים, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים, הָלַךְ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלְכוּ זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' (תהלים צב, יג-יד). צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי (במדבר יז, כג). כָּל הָאִילָנוֹת נוֹטְעִים אוֹתָם וְהֵם עוֹלִים לְעַצְמָם. אֲבָל הַתְּמָרָה הַזֹּאת, נוֹטְעִים אוֹתָהּ וּמַעֲלָה שָׁרָשִׁים מִכָּל צְדָדֶיהָ. כָּךְ הָיָה אַהֲרֹן, נָטַע וְעָשָׂה שָׁרָשִׁין, אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּנְחָס בְּנוֹ אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ (דה״א ו, לה), צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח (תהלים צב, יג). הֵיכָן נָטַע אוֹתָם, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' (תהלים צב, יד), וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵּצְאוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁהָיָה מֹשֶׁה בַּסְּנֶה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח (שמות ד, יג). כָּךְ יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ לֵךְ, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. חַיֶּיךָ, לְמָחָר אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ, כְּשֶׁיֵּעָשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, תְּהֵא סָבוּר בְּעַצְמְךָ שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, קְרָא לְאַהֲרֹן שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ. לְכָךְ נֶאֱמַר: קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. אָמַר, יֵשׁ קְרִיאָה לְשׂבַע, וְיֵשׁ קְרִיאָה לְרָעָב. לְשׂבַע מִנַּיִן, וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אוֹתוֹ (יחזקאל לו, כט). לְרָעָב מִנַּיִן, כִּי קָרָא ה' לָרָעָב (מ״ב ח, א). יֵשׁ קְרִיאָה לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְמַנּוֹתְךָ כֹּהֵן גָּדוֹל. אָמַר לוֹ אַהֲרֹן, אַתָּה יָגַעְתָּ בַּמִּשְׁכָּן וַאֲנִי נַעֲשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נַעֲשֶׂה כֹּהֵן גָּדוֹל, כְּאִלּוּ אֲנִי נַעֲשֶׂה. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׂמַחְתָּ לִי בַּגְּדֻלָּה, כָּךְ אֲנִי שָׂמֵחַ בִּגְדֻלָּתְךָ. וְאֵימָתַי שָׂמַח לוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה לֵךְ וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה (שמות ג, י). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה הַדָּבָר שָׁמוּר לְךָ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, בִּי אֲדוֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח (שמות ד, יג), אַתָּה מַעֲבִיר עָלַי שֶׁאָחִי גָּדוֹל מִמֶּנִּי וַאֲנִי הוֹלֵךְ לְפַרְעֹה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ שֶׁאָמַרְתָּ כָּרָאוּי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמְּךָ, אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן, וְרָאָךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ (שמות ד, יד). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹתוֹ הַלֵּב הַשָּׂמֵחַ בִּגְדֻלַּת אָחִיו, יִנָּתְנוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ (שמות כח, כט). לְפִיכָךְ כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁהָיָה מֹשֶׁה עָסוּק בַּמִּשְׁכָּן, הוּא הָיָה זוֹרֵק אֶת הַדָּם וּמַקְטִיר אֶת הַחֲלָבִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁאַתָּה נַעֲשָׂה כֹּהֵן גָּדוֹל, קְרָא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ. לְפִיכָךְ, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ'. וְלָמָּה לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְגַדְּלוֹ בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קְרָא לַזְּקֵנִים וּמְשַׁח אוֹתוֹ, וְהַגְּדֻלָּה אֶתֵּן לוֹ בִּפְנֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים: מֵעַצְמוֹ נַעֲשָׂה כֹּהֵן גָּדוֹל.

פס'. כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד ובאבנט בד [וגו'] יחגור ובמצנפת בד יצנוף. ד' פעמים בד שיהו של בוץ בד שיהו כפולין בד שיהו חדשים בד שלא ילבש עמהן אחרים. ד"א ד' פעמים בד למעט ד' כלים שנאמר בהם לפני ה' ואלו הן חשן ואפוד ומעיל וציץ. חשן שנאמר (שמות כ״ח:כ״ט) ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט וגו' לפני ה' יכול יכנס בו לפני ולפנים ת"ל בד ולא בחשן. באפוד כתיב (שם) ונשא אהרן את שמותם לפני ה' יכול יכנס בו לפני לפנים ת"ל בד ולא באפוד. במעיל כתיב (שם) והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש לפני ה' יכול יכנס בו לפני ולפנים. ת"ל בד ולא במעיל. בציץ כתיב (שם) והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה' יכול יכנס בו לפני ולפנים ת"ל בד ולא בציץ. ומכנסי בד יהיו על בשרו. לימד על המכנסים שיהו קודמין לכל הבגדים. בגדי קדש בנין אב לכל הבגדים שיהו משל קדש. ורחץ במים את בשרו ולבשם. מלמד שהוא טעון טבילה בין בגדי זהב לבגדי לבן ובין בגדי לבן לבגדי זהב. ולבשם. כולם בטבילה אחת דיו: