מדרש על שמות 29:27

[א] או אינו מביא אלא כיוצא בזה; מה זה מיוחד איל קשה בן שתי שנים וטעון לחם – אף אין לי אלא איל קשה בן שתי שנים וטעון לחם! מנין קשה ואין טעון לחם? רך וטעון לחם? רך ואין טעון לחם? עד שאתה מרבה בבקר בכשבים ובעזים? תלמוד לומר (שמות כט, כח) "כי תרומה הוּא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה'" – לרבות את כולן.

[ג] "לפני השם" – במזרח. כיצד הוא עושה? יביא את החלבים על ידי הבעלים. וחזה ושוק למעלה מהם. שתי כליות ויותרת הכבד למעלה מהם. אם יש שם לחם – נותן למעלה מהם. מוליך ומביא, מעלה ומוריד שנאמר (שמות כט, כז) "אשר הונף ואשר הורם". תנופה היתה במזרח והגשה במערב. תנופות קודמות להגשות.

וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה (במדבר ה, כה), וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף לֹא עַל יָדֶיהָ הוּא מֵנִיף, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חֹל וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ, מִכָּאן אָמְרוּ הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ, וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ תַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ. וְהֵנִיף, וְהִגִּישׁ, וְקָמַץ, וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. מִיַּד הָאִשָּׁה, וְלֹא מִיַּד שָׁלִישָׁהּ, שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. (במדבר ה, כה): וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כט, כז): אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, לוֹמַר שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּנוּפָה יֵשׁ הֲרָמָה, מִכָּאן אָמְרוּ מִצְוַת תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.