מדרש על שמות 29:34

[ג] יכול אין לי ב-'לא ירצה' אלא שנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו; מנין לנשחט בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים? הלן, והיוצא, ושקבלו פסולים, וזרקו את דמן? והניתנים למטה שנתנם למעלה, והניתנים למעלה שנתנם למטה, והניתנים בפנים שנתנם בחוץ, והניתנים בחוץ שנתנם בפנים? והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמה? תלמוד לומר (שמות כט, לד) "לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא" "לא ירצה..ולא יחשב..לאוכל".‏ יכול יהיו חייבים עליו כרת? תלמוד לומר (ויקרא ז, יח) "אֹתו", (ויקרא יט, ז) "הוא", (שם, ח) "ואוכליו" בהכרת, ואין הללו בהכרת.‏

[ג] "לא יֵאָכֵל באש יִשָּׂרֵף" – אין לי טעון שריפה אלא הטמא והנותר בשל שלמים, ובחטאת שנכנס דמה לפנים; מנין לרבות הנותר? תלמוד לומר (שמות כט, לד) "ואם יִוָּתֵר מבשר המלואים...ושרפת את הנותר באש" – שאין תלמוד לומר "את הנותר" – אלא זה בנין אב – כל שנותר טעון שריפה.

[ה] יכול אף שמתו ושהפילו ושנטמאו בחוץ – ישרפו? תלמוד לומר (שם) "הוא". ר' יהודא אומר יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה – ישרפו? תלמוד לומר "הוא".