מדרש על שמות 3:17

ויהי בחצי הלילה [וה' הכה וגו'] ובמקום אחר כתב כחצות הלילה [אני יוצא בתוך מצרים] וגו' (שמות י"א ד') וכי יש יציאה לפני הקב"ה [והא] כתיב בזעם תצעד ארץ (חבקוק ג' י"ב) ומה שכתב אני יוצא א"ר כביכול כאדם שפורע שטרו ויוצא לחירות, אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ופרעתי את השטר שהייתי חייב לאברהם זקינם שאמרתי וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי (בראשית ט"ו י"ד) הריני יוצא בראש גלוי שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגו', א"ר יודן בשם ר' יעקב בר אבינא דרש ר' אבוהו בכנסת של כפר של טבריא ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (שמות ג' י"ז) דבר קשה, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ואני ובניי שותפין בצרה בדין הוא שאפרע משונאיהם.

ואמר אעלה אתכם מארץ מצרים אל ארץ הכנעני מגיד שארץ כנען משובחת ממנה: ארץ מצרים אם אתה עמיל בה בפסל ובקורדום ונותן שנת עיניך עליה ואם לאו אין בידך כלום אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הן ישינין על מטותיהן והמקום מוריד להן גשמים: משל למלך שהיה מהלך בדרך וראה בן טובים אחד ומסר לו עבד אחד לשמשו שוב ראה בן טובים אחד מעודן ומפונק מסר לו שני עבדים לשמשו: שוב ראה בן טובים מעודן ומפונק ועוסק בפעולה ומכירו ואת אבותיו אמר גזרה שאני עושה בידי ומאכילו: כך כל הארצות נותנין להן שמשין לשמשן: מצרים שותה מן נילוס: בבל שותה מן הנהרות: אבל ארץ ישראל אינה כן אלא הן ישנין על מטותיהן והמקום מוריד להן גשמים: ללמדך שלא כמדת בשר ודם דרכי המקום: דרכי בשר ודם קונה לו עבדים שהן זנין ומפרנסין אותו אבל מי שאמר והיה העולם קונה לו עבדים שיהא הוא זנן ומפרנסן:

כִּי יַכְרִית ה'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, חַיֵּיכֶם, אֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחֲמוֹתֵיכֶם וּמַכְתִּיב עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם הֲרַגְתֶּם אוֹתָם. בּוֹא וּרְאֵה, אֵין מַעֲשִׂים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַעֲשֵׂה מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, לִגְיוֹנוֹתָיו יוֹצְאִים לְפָנָיו. אִם נוֹצְחִים, הֵם בָּאִים וְעוֹשִׂים עֲטָרָה וּמַכְלִילִין אוֹתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא עוֹשֶׂה הַמִּלְחָמָה וְנוֹתֵן עֲטָרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדוֹלִים, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (תהלים קלו, יז-כ). וְנָתַן עֲטָרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם (יהושע יב, ו). וְכֵן בִּיהוֹשֻׁעַ מַה כָּתוּב, וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם (שם י, יא). וְנֶאֱמַר, וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שם יב, ז). בִּשְׁבִיל שֶׁנִּירַשׁ אֶת אַרְצָם, הִכְרִיתָם מִן הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁנִּכָּנֵס וְנִירַשׁ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב. שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים, הָיוּ מְטֻלְטָלִין וּמַחֲזִירִין בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לַעֲלוֹת מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם (שמות ג, יז), אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה. וְלֹא נִכְנְסוּ מִיָּד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שָׁמְעוּ שֶׁבַע אֻמּוֹת שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ. מֶה עָשׂוּ. קָצְצוּ אֶת הָאִילָנוֹת, וְסָתְמוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת, וְנִתְּצוּ הַבָּתִּים, שֶׁאִם נִכְנָסִין שָׁם, לֹא יִמְצְאוּ כְּלוּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אַכְנִיסֵם שָׁם מִיָּד, הֵן מוֹצְאִין אוֹתָהּ שְׁמָמָה, וַאֲנִי הִבְטַחְתִּים שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב. מֶה עָשָׂה. עִכְּבָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְנִתְיָאֲשׁוּ הַכְּנַעֲנִים מִיִּשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁאֵינָם בָּאִים. עָמְדוּ וְנָטְעוּ אֶת הָאִילָנוֹת, וְתִקְנוּ הַבּוֹרוֹת וְהָעֲיָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל עַל בִּנְיָנָהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב (דברים ו, יא), הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים (שמות יג, יז). כֵּיוָן שֶׁהִתְקִינוּ הַכֹּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מָה אַתָּה עוֹמֵד, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם (שם לג, א). עֲשֵׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְהַכְרִיתֵם. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, מָתַי אָנוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ. כְּשֶׁיַּכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ מִתּוֹכָהּ הַגּוֹיִם אַתֶּם נִכְנָסִין.