מדרש על שמות 31:15
מדרש אגדה
ד"א בראשית. ב' ר' ראש המלה, י' ת' אחרית המלה, והוא ברית, ובזכות המילה והשבת ברא הקב"ה את העולם, ומנין שנקראה שבת ברית, שנאמר לדורותם ברית עולם (שמות לא טו), וגם המילה נקראה ברית, שנאמר והיתה בריתי בבשרכם (בראשית יז יג), וגם בזכות התורה נברא העולם, כי נשאר ממלת בראשית א"ש והוא אש, ואין אש אלא תורה שנאמר מימינו אש דת למו (דברים לג ב):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
איכה רבה
מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ, רַבִּי יוּדָן שָׁאַל לְרַבִּי אַחָא הֵיכָן הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל אוֹ בְּעֶזְרַת נָשִׁים, אָמַר לוֹ לֹא בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּעֶזְרַת נָשִׁים, אֶלָּא בְּעֶזְרַת כֹּהֲנִים, וְלֹא נָהֲגוּ בְּדָמוֹ לֹא כְדַם צְבִי וְלֹא כְדַם אַיָּל, תַּמָּן כְּתִיב (ויקרא יז, יג): וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָה אוֹ עוֹף וגו' וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר, בְּרַם הָכָא כְּתִיב (יחזקאל כד, ז): כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ לֹא שְׁפָכַתְהוּ עַל הָאָרֶץ לְכַסּוֹת עָלָיו עָפָר. וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת. שֶׁבַע עֲבֵרוֹת עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הָרְגוּ כֹּהֵן, וְנָבִיא, וְדַיָּן, וְשָׁפְכוּ דָּם נָקִי, וְחִלְּלוּ אֶת הַשֵּׁם, וְטִמְּאוּ אֶת הָעֲזָרָה, וְשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה נְבוּזַרְאֲדָן חַזְיֵיהּ לִדְמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא רָתִיחַ, אֲמַר לְהוֹן מַאי הַאי, אָמְרוּ לֵיהּ דַּם פָּרִים וּכְבָשִׂים. אַיְיתֵי פָּרִים וּכְבָשִׂים וְלָא אִידוּם, אַיְיתֵי כָּל מִינֵי דָמִים וְלָא אִידוּם, אֲמַר לְהוֹן אִי אַמְרִיתוּ לִי מוּטָב וְאִי לָא אֲנָא מַסְרֵיקְנָא לְבִישְׂרָא דְּהַנָּךְ אֵינָשֵׁי בְּמַסְרֵיקִין דְּפַרְזְלָא, וְלָא אֲמַרוּ לֵיהּ. וְהַשְׁתָּא דַּאֲמַר לְהוּ הָכֵי, אֲמַרוּ לֵיהּ מַה נְּכַסֵּי מִינָךְ, נְבִיָּיא כַּהֲנָא הֲוָה לָן, וַהֲוָה מוֹכִיחַ לָן לְשׁוּם שְׁמַיָא קַבִּילוּ לָא קַבֵּילְנָא מִינֵיהּ אֶלָּא קָאֵימְנָא עִילָּוֵיהּ וְקַטְלִינַן לֵיהּ. אֲמַר לְהוֹן אֲנָא פַּיַּיסְנָא לֵיהּ. אַיְיתֵי סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה שָׁחַט עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. שָׁחַט סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. אַיְיתֵי פִּרְחֵי כְּהֻנָּה שָׁחַט עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. שָׁחַט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח. גָּחִין עִילָּוֵיהּ אֲמַר לֵיהּ: זְכַרְיָה, טוֹבִים שֶׁבְּעַמְךָ אִבַּדְתִּי רְצוֹנְךָ שֶׁיֹּאבְדוּ כֻלָּם, לְאַלְתַּר נָח. וְהִרְהֵר נְבוּזַרְאֲדָן הָרָשָׁע תְּשׁוּבָה וְאָמַר וּמַה מִּי שֶׁמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כָּךְ כְּתִיב בּוֹ (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאִבֵּד נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיָּד נִתְמַלֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים וְרָמַז לַדָּם וְנִבְלַע בִּמְקוֹמוֹ. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ עֲוֹנֹת כֹּהֲנֶיהָ הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ששת ימים תעשה מלאכה ר' ישמעאל אומר כתוב אחד אומר ששת ימים (יעשה) [תעשה] מלאכה וכתוב אחר (כ' ט') אומר ששת ימים תעבד ועשית כאיזה צד נתקיימו שני כתובים כשישראל עושין רצון המקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים כן הוא אומר (ישעיה ס״א ה') ועמדו זרים ורעו צאנכם וכשאין ישראל עושין רצון מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן ולא עוד אלא שאף מלאכת אחרים נעשית על ידם כן הוא אומר (דברים כ"ח מ"ח) ועבד את איביו אשר ישלחנו ה' אל' בו ברעב ובצמא וגו': וביום השביעי שבת שבתון קדש לה'. למה נאמר לפי שהוא אומר (ויקרא כ"ג ד') אלה מועדי ה' מקראי קדש [יכול] כשם שמועדות מסורין לבית דין כך תהא שבת מסורה לבית דין ת"ל וביום השביעי שבת שבתון קדש לה' לשם שבת מסורה ואין שבת מסורה לבית דין כן הוא אומר (ויק' כ"ג ג') שבת היא לה' בכל מושבותיכם: כל העושה מלאכה ביום השבת. אפילו מלאכת משכן: מות יומת. שומע אני בכל מיתה ת"ל (במדבר ט"ו ל"ה) ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש רגום אותו בא' הוי אומר בסקילה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy