Quotation_auto על שמות 31:15

דבר אחר שבות ממחשבת עבודה ואומר אם תשיב משבת רגלך וגו' אז תתענג וגו'. ויום השביעי שבת לה' אלהיך למה נאמר לפי שהוא אומר כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת עונש שמענו אזהרה לא שמענו וכו' תלמוד לומר ויום השביעי שבת לה' אלהיך שאין תלמוד לומר שבת אלא להביא את הלילה בכלל אזהרה:

היודע שהוא שבת ועשה מלאכות וכו' מנא לן. אמר שמואל אמר קרא מחלליה מות יומת התורה ריבתה מיתות הרבה על חלול אחד. האי במזיד כתיב אם אינו ענין למזיד דכתיב כל העושה בו מלאכה יומת תנהו לענין שוגג ומאי יומת יומת בממון. ותיפוק ליה חלוק מלאכות מהיכא דנפקא לרבי נתן דתניא רבי נתן אומר לא תבערו אש מה תלמוד לומר לפי שנאמר ויקהל משה ששת ימים תעשה מלאכה דברים הדברים אלה הדברים אלו שלשים ותשעה מלאכות שנאמר לו למשה בסיני יכול עשאן כולן בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת תלמוד לומר בחריש ובקציר תשבות. ועדיין אני אומר על חרישה וקצירה חייב שתיים על כולן לא יהא חייב אלא אחת. תלמוד לומר לא תבערו הבערה בכלל היתה ולמה יצאה להקיש אליה ולומר לך מה הבערה מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהוא אב מלאכה חייבין עליה בפני עצמה. שמואל סבר לה כרבי יוסי דאמר הבערה ללאו יצתה. ותיפוק ליה חלוק מלאכות מהיכא דנפקא ליה לר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר ועשה מאחת מהנה עשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן פעמים שחייב על כל אחת ואחת. ואמר רב יוסי בר' חנינא מאי טעמא דרבי יוסי אחת מאחת הנה מהנה אחת שהיא הנה הנה שהיא אחת. אחת שמעון. מאחת שם משמעון, הנה אבות, מהנה תולדות, אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות, הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות, ושמואל אחת שהיא הנה הנה שהיא אחת לא משמע ליה: