מדרש על שמות 32:14

ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּותָ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לָמָּה אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ תְּחִלָּה (במדבר יז, כה): לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי. דָּבָר אַחֵר, אַתָּה הַחִלֹּותָ, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָּה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי כָּךְ, אַתָּה הִתְחַלְתָּ לָבוֹא אֶצְלִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ב): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אָמַר לוֹ מִשֶּׁגִּדַּלְתָּ אוֹתִי אַתָּה מוֹרִידֵנִי מִגְדֻלָּתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲרֵי נִשְׁבַּעְתִּי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה הַחִלֹּותָ, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לֹא חִלַּלְתָּ הַשְּׁבוּעָה, לֹא נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאַתָּה מְכַלֶּה אֶת בָּנֶיךָ בָּעֵגֶל וְחָזַרְתָּ בְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה'. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, וַאֲנִי אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁהוֹדָה בְּאַרְצוֹ נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ וּמִי שֶׁלֹא הוֹדָה בְּאַרְצוֹ אֵינוֹ נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ, יוֹסֵף הוֹדָה בְּאַרְצוֹ, מִנַּיִן, גְּבִרְתּוֹ אוֹמֶרֶת (בראשית לט, יד): רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי וגו' וְלֹא כָפַר, אֶלָּא (בראשית מ, טו): גֻּנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים, נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם, אַתְּ שֶׁלֹא הוֹדֵיתָ בְּאַרְצְךָ אֵין אַתָּה נִקְבַּר בְּאַרְצֶךָ, כֵּיצַד בְּנוֹת יִתְרוֹ אוֹמְרוֹת (שמות ב, יט): אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ לֹא נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ.

וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם וגו' (הושע ב, א), וְהֵיכָן נֶאֱמַר לָהֶם, כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה קָרָא אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַמּוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ז): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְךָ, מִיָּד חָגַר משֶׁה מָתְנָיו בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וגו'. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ מְנַשֶּׁקֶת לְסָרִיס, אָמַר לְשׁוֹשְׁבִינָהּ מְגָרְשָׁהּ אֲנִי, טוֹרְפָהּ אֲנִי, תֵּלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ. אָמַר לוֹ לָמָּה, שֶׁמְצָאתִיהָ מְנַשֶּׁקֶת לְסָרִיס. אָמַר לוֹ עַכְשָׁו הִיא מַעֲמֶדֶת לְךָ בָּנִים נָאִים וְגִבּוֹרִים וְהֵם יוֹרְדִין עִמְךָ לַמִּלְחָמָה. אָמַר אֵין הֵימֶנּוּ תּוֹחֶלֶת, אֵין מוֹלִיד לִי, וְעַל דָּבָר שֶׁאֵין הֵימֶנּוּ הֲנָאָה אַתָּה כּוֹעֵס, כָּךְ (שמות לב, ז): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ וגו', אָמַר לוֹ משֶׁה זֶה הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו הוּא מְסַיְּעֶךָ הוּא מוֹרִיד גְּשָׁמִים וְאַתָּה מַפְרִיחַ טְלָלִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִי יֵשׁ בּוֹ תּוֹחֶלֶת. אָמַר לוֹ משֶׁה וְאִם אֵין בּוֹ מַמָּשׁ לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס, (שמות לב, יא יג): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ וגו' לָמָּה יֹאמְרוּ וגו' זְכֹר לְאַבְרָהָם וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וגו' שֶׁלּוֹ, הֱוֵי: וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (הושע א, ב ג): לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וגו' וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר וגו' וְכָל הָעִנְיָן (הושע א, ט): קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וגו', וְאַחַר כָּךְ (הושע ב, א): וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם וגו', מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם כָּךְ הָיָה מְחַבְּבָן, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹהֲבָן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ אָמַר מְגַרְשָׁהּ אֲנִי וְאֵינִי חָס עַל בָּנֶיהָ, לֹא הִיא אִשְׁתִּי וְלֹא אֲנִי אִישָׁהּ, יָרַד לַשּׁוּק הָלַךְ לוֹ אֵצֶל הַזֶּהָבִי, אָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְאִשְׁתִּי תַּכְשִׁיטִים שֶׁל זָהָב, הָלַךְ אוֹהֲבוֹ וּמָצָא לוֹ אֵצֶל הַזֶּהָבִי שֶׁעָשָׂה לְאִשְׁתּוֹ תַּכְשִׁיטִים, הָלַךְ וְאָמַר לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ לֹא שְׁמַעְתֶּן שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם אִשְׁתּוֹ וְהוּא אוֹמֵר לָהּ מְגַרְשָׁהּ אֲנִי, עַכְשָׁו רָאִיתִי אוֹתוֹ אֵצֶל הַזֶּהָבִי אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה תַּכְשִׁיטִין לְאִשְׁתִּי. כָּךְ כְּשֶׁכָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר לְהוֹשֵׁעַ: קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וגו', אֵינִי מְבַקְשָׁהּ (הושע ב, ב): זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ וגו', אֵינִי מְרַחֵם עָלֶיהָ (הושע ב, ו): קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה, לֹא הִיא שֶׁלִּי וְלֹא אֲנִי שֶׁלָּהּ, (הושע א, ט): כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם. אָמַר לָהֶם הוֹשֵׁעַ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מָה אַתֶּם סְבוּרִים בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים הַלָּלוּ כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, שֶׁהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, רְאוּ הֵיאַךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר וגו', וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר (ישעיה א, ב): שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ וגו' (ישעיה א, ד): הוֹי גוֹי חֹטֵא, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, (ישעיה א, טז): רַחֲצוּ הִזַּכּוּ וגו'. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו לֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, הָלַךְ לוֹ לַשּׁוּק וְהָיָה מַתְחִיל מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים, יָדַע אָבִיו שֶׁלֹא הָלַךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, מְקַלְּלוֹ וּמַשְׁמִיעוֹ דְּבָרִים רָעִים, אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ רְחַץ יָדֶיךָ וּבוֹא סְעֹד עִמִּי. כָּךְ יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה א, ב): בָּנִים גִּדַּלְתִּי וגו', וּמִשֶּׁהוּא גוֹמֵר כָּל הָעִנְיָן מַהוּ אוֹמֵר (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה וגו'. וְכֵן יִרְמְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (ירמיה א, יא): מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד וגו' (ירמיה א, יג יד): סִיר נָפוּחַ, מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה וְכָל הָעִנְיָן, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ב, ב ג): הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלָיִם וגו' קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל וגו'. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אִשָׁה הָיָה אוֹמֵר אֵין נָאָה הֵימֶנָּהּ, אֵין מְשֻׁבַּחַת הֵימֶנָּהּ, אֵין מְיֻשֶּׁבֶת הֵימֶנָּהּ, נִכְנַס שׁוֹשְׁבִינָהּ לַבַּיִת רָאָה אוֹתָהּ מְנֻוֶּלֶת, הַבַּיִת אֵינָהּ מְכַוֶּנֶת, הַמִּטּוֹת אֵינָם מֻצָּעוֹת, אָמַר לָהּ שׁוֹשְׁבִינָהּ הַלְּוַאי אַתְּ שׁוֹמַעַת שֶׁהָיָה בַּעֲלֵיךָ מְשַׁבְּחֵיךְ לְתוֹךְ הַשּׁוּק אֵין אוֹתוֹ הַשֶּׁבַח מַעֲשִׂים הַלָּלוּ, אָמַר הַשּׁוֹשְׁבִין אִם כְּשֶׁהִיא מְנֻוֶּלֶת כָּךְ הוּא מְשַׁבְּחָהּ, אִלּוּ הָיְתָה מְתֻקֶּנֶת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כָּךְ דּוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה חוֹטְאִין וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם (ירמיה ב, ב): זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וגו', אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה אַלְוַאי אַתֶּם שׁוֹמְעִין מָה הוּא אוֹמֵר עֲלֵיכֶם, הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלָיִם וגו' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וגו' קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל וגו', אָמַר אִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם חוֹטְאִים כָּךְ הוּא מְחַבְּבָם, כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַף כָּאן: כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וגו', וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וְהָיָה בִּמְקוֹם וגו'.

קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, קַמְתִּי אֲנִי וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, תִּרְגֵּם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבוּנָה קַמֵּי רַבִּי יִצְחָק, כְּתִיב (עזרא א, ה): וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וגו'. לִיהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ, וּבִנְיָמִן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, לַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה, וְלַלְוִיִּם מִפְּנֵי הַדּוּכָן. לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי בִּתְשׁוּבָה. וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר מְרָרִים, דְּגָזַר כּוֹרֶשׁ וַאֲמַר דַּעֲבַר פְּרָת עֲבַר וּדְלָא עֲבַר לָא יִעְבַּר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (ישעיה יג, י): חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, לְוַוי הֲוָה קְבֵל הַהוּא יוֹמָא וְלָא דָּנְחָה, יָצָא כֹּרֶשׁ לְטַיֵּל בַּמְּדִינָה וְרָאָה הַמְּדִינָה שׁוֹמֶמֶת, אָמַר מַה טִּיבָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ שׁוֹמֶמֶת, אֵיכָן הֵם הַזֶּהָבִים, אֵיכָן הֵם הַכַּסָּפִים, אָמְרֵי לֵיהּ וְלָאו אַתְּ הוּא דִּגְזַרְתְּ וַאֲמַרְתְּ כָּל יְהוּדָאִין יִפְקוּן וְיִבְנוּן בֵּית מַקְדְּשָׁא, מִנְּהוֹן דֶּהָבִים וּמִנְּהוֹן כַּסָּפִים, הָא דְסָלְקִין לְמִבְנֵא מַקְדְּשָׁא, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא גְּזַר וַאֲמַר, דַּעֲבַר פְּרָת עֲבַר, דְּלָא עֲבַר לָא יִעְבַּר. דָּנִיֵּאל וְסִיעָתוֹ וַחֲבוּרָתוֹ עָלוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ, מוּטָב שֶׁנֹּאכַל סְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּנְבָרֵךְ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עֶזְרָא וְסִיעָתוֹ וַחֲבוּרָתוֹ לֹא עָלוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְלָמָּה לֹא עָלָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֶזְרָא, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵר תַּלְמוּדוֹ לִפְנֵי בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, וְיַעֲלֶה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, אֶלָּא אָמְרֵי בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה אָדָם גָּדוֹל וְיָשִׁישׁ הָיָה וַאֲפִלּוּ בְּגָלֵקְטִיקָא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִטָּעֵן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִקֹּדֶשׁ הַבַּיִת שֶׁלֹא עָלָה עֶזְרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִלּוּ עָלָה עֶזְרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה לַשָֹּׂטָן לְקַטְרֵג וְלוֹמַר מוּטָב שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ עֶזְרָא בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, מִלְּשַׁמֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק כֹּהֵן גָּדוֹל, וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל, אֲבָל עֶזְרָא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק, לֹא הָיָה רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה כְּמוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן קָשָׁה הִיא שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחָסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ. עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל, שֶׁמִּשָּׁם נִנְעַל פְּרָת לִפְנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר קַמְתִּי אֲנִי וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי בִּתְשׁוּבָה, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר מְרָרִים, שֶׁאָמַרְתִּי לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, אַף עַל פִּי כֵן מוֹר עֹבֵר עָבַר עַל מְרָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה וגו'. עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל, שֶׁמִּשָּׁם נִנְעַל בִּפְנֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.