מדרש על שמות 33:16

אמר טוביהו ברבי אליעזר פסוק זה נדרש ראשיתו על כל צדיק וצדיק. וסופו נדרש על כל רשע ורשע שבכל דור ודור הצדיק שוחר טובתן של ישראל ומבקש רצון מלפני בורא הכל כדי לזכות את ישראל. וסופו נדרש על כל רשע ורשע שהוא נכשל במעשה ידיו. ודורש רעתן של ישראל תבואנו. בוא וראה משה רבינו היה שוחר טוב על ישראל שנאמר (דברים ח׳:ז׳) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות וגו'. יבקש רצון שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך וגו'. וכן הוא אומר (שם יג) וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וגו'. ודורש רעה תבואנו כיון שבאו ישראל למדבר פארן באותה שעה (קירבם) לפני משה רבינו שנאמר (דברים א׳:כ״ב) ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים וגו'. וכן דוד אומר (תהילים ק״ו:כ״ד) לא האמינו לדברו. ואומר (שם עח) ובתורתו מאנו ללכת. לפיכך לא זכו ליכנס לארץ ישראל. הוי ודורש רעה תבואנו, במדבר הזה יפלו פגריכם:

אמר טוביהו ברבי אליעזר טוב היה להם לישראל שהיו חונים במדבר ויושבים בצלו של הקב״ה ממה שהיו יושבים בארץ מצרים שהיו מדיינים אותם ומכעיסין אותם משועבדים תחת יד פרעה ללבון הלבנים שהרי היתה ארץ מצרים מעולה שבארצות שנאמר (בראשית יג) כגן ה' כארץ מצרים. ואע״פ שלא הוזכרו שמות הערים שהיו יושבין בהם ישראל כי אם גושן ורעמסס ופיתום. אבל המדבר שכתוב בו (ירמיהו ב׳:ו׳) ארץ ערבה ושוחה ארץ ציה וצלמות וגומר. וכתיב (דברים ח׳:ט״ו) המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'. ואומר (יהושע יג) אני ידעתיך במדבר בארץ. תלאובות. ואפילו הכי הוזכרו שמות מסעי בני ישראל ומחנותם מרעמסס עד בית הישימות עד מעברות הירדן ללמדך שחביבין היו מסעות וחניות בני ישראל במדבר משיבתן בארץ פתרוס לפי שכל זמן שהיו ישראל במדבר היו ענני כבוד מסובבות אותם. ומאכלם ומשתיהם לחם אבירים ומי באר שנא' (דברים ב׳:ז׳) זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר. אשר לא עשה כן לכל גוי ולא. עתיד לעשות שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה:

כ״ח) ג׳ דברים בקש משה מלפני הקב״ה ונתן לו, בקש שתשרה שכינה בישראל, ובקש שתסתלק מאו״ה, ובקש שיודיעו הקב״ה את דרכיו. ומנין שבקש שתסתלק מן האומות? שנאמר ונפלינו אני ועמך (שמות ל״ג:ט״ז). ומנין שבקש שתשרה שכינה על ישראל? שנאמר ובמה יודע איפוא (שם), ומנין שבקש שיודיעו הקב״ה? שנאמר הודיעני נא את דרכיך (שם, ברכות ז׳).