מדרש על שמות 33:5

ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי וגו' (במדבר יד יא). זש"ה ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם [וגו'], נאצו כל תוכחתי (משלי א כה ל), מהו ותפרעו כל עצתי, אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר ופרעו כל עצתי, מתחלה אמרתי למשה, וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וגו' (שמות ג ח), ואתם לא עשיתם כן, אלא באתם לים, ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), באתם להר סיני, וירדתי אני ודברתי עמכם, באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים הורדתי בשבילכם, ומסרתי לכל אחד ואחד מישראל ב' מלאכים, אמר ר' יוחנן אחד חוגרו זינו, ואחד נותן עטרה בראשו, ר' חונא דציפורין אמר זינם אסר להם, ור' סימוי אמר פורפירה הלבישן, שנאמר ואלבישך רקמה (יחזקאל טז י), רשב"י אומר כלי זיין הלבישן, ושם המפורש כתוב עליו, וכל ימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוהג בהם, ולא מלאך המות, ולא דבר אחר, וכיון שחטאו אמר להם משה, ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך (שמות לג ה), באותה השעה וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' (שם שם ד), ומה כתיב ויתנצלו [בני] ישראל את עדים וגו' (שם שם ו), מה עשה הקב"ה הביא למלאך המות, וא"ל כל העולם ברשותך, חוץ מן האומה זו שבחרתי לי, אמר ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מלאך המות לפני הקב"ה על חנם נבראי בעולם, א"ל הקב"ה בראי אותך שתהא משכל באומות העולם, חוץ מן האומה הזו, שאין לך רשות עליה ליטול אחד ממנה, ראה עצה שיעץ עליהם הקב"ה שיהו חיים וקיימים, שנאמר ואת הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), וכן הוא אומר והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב טז), מהו חרות, ר' יהודה אומר חירות מן המלכיות, ור' נחמיה אומר חירות מלאך המות, ורבותינו אומרים חירות מן היסורים ראה עצה שיעץ הקב"ה עליהם, ומיד קלקלו את העצה הזו, אחר ארבעים יום, לכך נאמר ותפרעו כל עצתי.

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ פְּרָקְסִין וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדּוֹ וְאָמַר לוֹ קַפְּלוֹ וְנַעֲרוֹ וְתֵן דַּעְתְּךָ עָלָיו, אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל פְּרָקְסִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל זֶה, אָמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מַדְבִּיקוֹ לְגוּפִי. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אַוְותִינְטִיאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּעוֹלָמֶךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, (שמות יד, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, (שמות לג, ה): אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ שֶׁהֵן דְּבוּקִין לִי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה יג, יא): כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פּוֹרְפִּירִין וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן דַּעְתְךָ עָלָיו וְקַפְּלוֹ וְנַעֲרוֹ, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל פּוֹרְפִּירִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֵּנִי אֶלָּא עַל זֶה, אָמַר לוֹ שֶׁאוֹתוֹ לָבַשְׁתִּי בְּיוֹם מַלְכוּתִי. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אַוְותִינְטִיאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּעוֹלָמֶךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הֵן שֶׁהִמְלִיכוּנִי תְּחִלָּה עַל הַיָּם וְאָמְרוּ לִי (שמות טו, יח): ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְזָקֵן שֶׁהָיְתָה לוֹ מַעֲפוֹרֶת וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת תַּלְמִידוֹ וְאוֹמֵר לוֹ קַפְּלָהּ וְנַעֲרָהּ, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל מַעַפְרָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל זוֹ, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָהּ לָבַשְׁתִּי כְּשֶׁנִּתְמַנֵּיתִי זָקֵן. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אַוְותִינְטִיאוֹת שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמֶךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתִי בְּסִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. אָמַר רַבִּי יוּדָן בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּזְכִּירָן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יט): וָאֶתְּנָה אֶת הַלְּוִים נְתוּנִים וגו'.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי (משלי א, כה), כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יָעַצְתִּי עֲלֵיכֶם, קִלְקַלְתֶּם וּבִטַּלְתֶּם אוֹתָהּ. מִתְּחִלָּה, וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם (שמות ג, ח), בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרַדְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שְׁנֵי מַלְאָכִים. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, אֶחָד חוֹגֵר זֵינוֹ וְאֶחָד נוֹתֵן עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. רַב הוּנָא אָמַר, פּוּרְפּוּרְיָא הִלְבִּישָׁם וְשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ חָקוּק עֲלֵיהֶם. כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּיָדָם, לֹא הָיָה דָּבָר רַע נוֹגֵעַ בָּהֶם וְלֹא מַלְאָךְ וְלֹא דָּבָר אַחֵר. וּכְשֶׁחָטְאוּ, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, הוֹרֵד עֶדְיְךָ (שם לג, ה). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה (שם פסוק ד). וּכְתִיב: וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב (שם פסוק ו). מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאָמַר לוֹ: כָּל הָעוֹלָם בִּרְשׁוּתְךָ, חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי בָּהּ. אָמַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְחִנָּם נִבְרֵאתִי בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרָאתִיךָ שֶׁתִּהְיֶה מַשְׂכִּיל בְּכָל אֻמָּה חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת בָּהּ. רָאָה עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת (שמות לב, טז). מַאי חָרוּת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. וּרְאוּ עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. מִיָּד קִלְקְלוּ אֶת הָעֵצָה אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי. אָמַר מֹשֶׁה, וְשָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. מָה אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים. אֱלֹהֵי כְּנַעַן הֵם קָשִׁים מֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם. אֱלֹהֵי מִצְרַיִם שֶׁקֶר. אֲבָל שֶׁל כְּנַעַן, בַּעֲלֵי כֹחַ הֵם. וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ', מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת, לְאֵלּוּ שֶׁקְּרָאָם בְּנִי בְּכוֹרִי, הוּא מְכַלֶּה כָּךְ, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לַהֲבִיאָם. אָמַר מֹשֶׁה, אַתָּה אוֹמֵר, אַכֶּנּוּ בַּדֶּבֶר וְאוֹרִשֶּׁנּוּ. וַאֲנִי אוֹמֵר, סְלַח נָא. אַכֶּנּוּ בַּדֶּבֶר וְאוֹרִשֶּׁנּוּ. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַבֵּט לִבְרִית אֲבוֹתָם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם, שֶׁתַּעֲמִיד מֵהֶם מְלָכִים נְבִיאִים וְכֹהֲנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין אַתָּה מִבְּנֵיהֶם, אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה כָּךְ, עָמַד וּבָא לְפָנָיו בְּמִדָּה אַחֶרֶת, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ', וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא, יֹאמְרוּ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָם. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם, וְהֵיאַךְ יֹאמְרוּ, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה, עַכְשָׁו יֹאמְרוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֶחָד הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עֲשֵׂה בִּשְׁבִילְךָ, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה', תְּנַצֵּחַ מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. אֲנִי אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, בְּאֵיזוֹ מִדָּה אַתָּה דָּן אֶת עוֹלָמְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ (שמות לג, יג). וּמִדַּת הַדִּין הַעֲבִירָהּ מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא (שם לד, ו). אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, קַיֵּם, יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' וְגוֹ', ה', ה' אֵל רַחוּם וְחָנוּן (שם), סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה. קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבָרָיו וְהוֹדָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן עֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר כִּדְבָרֶיךָ. וְאוּלָם חַי אֲנִי, אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא נִכְנַס. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אִם הָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא הָיָה נִכְנָס. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין וְגוֹ' (מלאכי ג, יח). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה, וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם. כָּל הַלַּיְלָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת שִׁפְחָתָהּ לְאוֹתָהּ מַטְרוֹנָא, אֲנִי נָאָה מִמֵּךְ, וְהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִמֵּךְ. אָמְרָה לָהּ אוֹתָהּ מַטְרוֹנִיתָא, יָבֹא הַבֹּקֶר תֵּדַע מִי נָאָה אוֹ מִי שֶׁאוֹהֵב הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂינוּ יָפִין וּבָנוּ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה, יָבֹא הַבֹּקֶר וְנֵדַע בְּמִי חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה (ישעיה כא, יב). יָבֹא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרֵאת בֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע (מלאכי ג, יח). כְּתִיב: אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ (תהלים סב, י), אָמַר רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, כָּל הֲבָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת (שם), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶם בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא טז, ל).