מדרש על שמות 33:4

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי (משלי א, כה), כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יָעַצְתִּי עֲלֵיכֶם, קִלְקַלְתֶּם וּבִטַּלְתֶּם אוֹתָהּ. מִתְּחִלָּה, וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם (שמות ג, ח), בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרַדְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שְׁנֵי מַלְאָכִים. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, אֶחָד חוֹגֵר זֵינוֹ וְאֶחָד נוֹתֵן עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. רַב הוּנָא אָמַר, פּוּרְפּוּרְיָא הִלְבִּישָׁם וְשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ חָקוּק עֲלֵיהֶם. כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּיָדָם, לֹא הָיָה דָּבָר רַע נוֹגֵעַ בָּהֶם וְלֹא מַלְאָךְ וְלֹא דָּבָר אַחֵר. וּכְשֶׁחָטְאוּ, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, הוֹרֵד עֶדְיְךָ (שם לג, ה). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה (שם פסוק ד). וּכְתִיב: וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב (שם פסוק ו). מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאָמַר לוֹ: כָּל הָעוֹלָם בִּרְשׁוּתְךָ, חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי בָּהּ. אָמַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְחִנָּם נִבְרֵאתִי בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרָאתִיךָ שֶׁתִּהְיֶה מַשְׂכִּיל בְּכָל אֻמָּה חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת בָּהּ. רָאָה עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת (שמות לב, טז). מַאי חָרוּת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. וּרְאוּ עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. מִיָּד קִלְקְלוּ אֶת הָעֵצָה אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי. אָמַר מֹשֶׁה, וְשָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. מָה אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים. אֱלֹהֵי כְּנַעַן הֵם קָשִׁים מֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם. אֱלֹהֵי מִצְרַיִם שֶׁקֶר. אֲבָל שֶׁל כְּנַעַן, בַּעֲלֵי כֹחַ הֵם. וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ', מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת, לְאֵלּוּ שֶׁקְּרָאָם בְּנִי בְּכוֹרִי, הוּא מְכַלֶּה כָּךְ, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לַהֲבִיאָם. אָמַר מֹשֶׁה, אַתָּה אוֹמֵר, אַכֶּנּוּ בַּדֶּבֶר וְאוֹרִשֶּׁנּוּ. וַאֲנִי אוֹמֵר, סְלַח נָא. אַכֶּנּוּ בַּדֶּבֶר וְאוֹרִשֶּׁנּוּ. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַבֵּט לִבְרִית אֲבוֹתָם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם, שֶׁתַּעֲמִיד מֵהֶם מְלָכִים נְבִיאִים וְכֹהֲנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין אַתָּה מִבְּנֵיהֶם, אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה כָּךְ, עָמַד וּבָא לְפָנָיו בְּמִדָּה אַחֶרֶת, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ', וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא, יֹאמְרוּ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָם. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם, וְהֵיאַךְ יֹאמְרוּ, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה, עַכְשָׁו יֹאמְרוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֶחָד הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עֲשֵׂה בִּשְׁבִילְךָ, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה', תְּנַצֵּחַ מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. אֲנִי אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, בְּאֵיזוֹ מִדָּה אַתָּה דָּן אֶת עוֹלָמְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ (שמות לג, יג). וּמִדַּת הַדִּין הַעֲבִירָהּ מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא (שם לד, ו). אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, קַיֵּם, יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' וְגוֹ', ה', ה' אֵל רַחוּם וְחָנוּן (שם), סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה. קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבָרָיו וְהוֹדָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן עֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר כִּדְבָרֶיךָ. וְאוּלָם חַי אֲנִי, אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא נִכְנַס. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אִם הָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא הָיָה נִכְנָס. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין וְגוֹ' (מלאכי ג, יח). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה, וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם. כָּל הַלַּיְלָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת שִׁפְחָתָהּ לְאוֹתָהּ מַטְרוֹנָא, אֲנִי נָאָה מִמֵּךְ, וְהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִמֵּךְ. אָמְרָה לָהּ אוֹתָהּ מַטְרוֹנִיתָא, יָבֹא הַבֹּקֶר תֵּדַע מִי נָאָה אוֹ מִי שֶׁאוֹהֵב הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂינוּ יָפִין וּבָנוּ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה, יָבֹא הַבֹּקֶר וְנֵדַע בְּמִי חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה (ישעיה כא, יב). יָבֹא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרֵאת בֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע (מלאכי ג, יח). כְּתִיב: אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ (תהלים סב, י), אָמַר רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, כָּל הֲבָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת (שם), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶם בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא טז, ל).

וַיֹּאמֶר ה' עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם (משלי א, ל): נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. מַהוּ וַתִּפְרְעוּ, אֶלָּא כָּל טוֹבָה שֶׁיָּעַצְתִּי עֲלֵיכֶם קִלְקַלְתֶּם אוֹתָהּ וּפְרַעְתֶּם אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. מִתְּחִלָּה (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, בָּאתֶם לַיָּם וּמִיָּד קִלְקַלְתֶּם אֶת הָעֵצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרַדְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד חוֹגְרוֹ זֵינוֹ וְאֶחָד נוֹתֵן עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. רַבִּי יְהוּדָה דְּצִפֳּרִין אָמַר זוֹנִים אָסַר לָהֶם, וְרַבִּי סִימָאי אוֹמֵר פּוֹרְפִּירָא הִלְבִּישָׁן וְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וְכָל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּיָדָם לֹא הָיָה דָּבָר רָע נוֹגֵעַ בָּהֶם, וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלֹא דָּבָר אַחֵר, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אָמַר לָהֶם משֶׁה (שמות לג, ה): וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (שמות לג, ד): וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, מַה כְּתִיב (שמות לג, ו): וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַתַּן תּוֹרָה הֵבִיא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אָמַר לוֹ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּרְשׁוּתְךָ חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי לִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חִנָּם נִבְרֵאתִי בָּעוֹלָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָאתִי אוֹתְךָ שֶׁתְּהֵא מְשַׁכֵּל בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת עָלֶיהָ. רְאֵה עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לב, טז): וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת, מַהוּ חָרוּת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבִּי אוֹמֵר מִן הַיִּסּוּרִין. רְאוּ עֵצָה שֶׁיָּעַץ עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִיָּד קִלְקְלוּ הָעֵצָה אַרְבָּעִים יוֹם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים וְתִהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים כְּמוֹתִי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאֵין מֵתִים, וּבִקַּשְׁתֶּם אַחַר הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת לָמוּת, (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתוֹ מִצְוָה אַחַת שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְיִהְיֶה חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, וְכֵן (בראשית א, כז): וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה חַי וְקַיָּם כְּמוֹתוֹ, וְהוּא חִבֵּל מַעֲשָׂיו וּבִטֵּל גְּזֵרָתִי וְאָכַל מִן הָאִילָן, וְאָמַרְתִּי לוֹ (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה, אַף אַתֶּם אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, חִבַּלְתֶּם עַצְמְכֶם כְּאָדָם, אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. וּמִי גָּרַם לָהֶם כָּךְ וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּטּוֹבָה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בָּהּ אַתֶּם מַכְעִיסִין, בָּאוּ לַמִּדְבָּר וְהֶאֱכַלְתִּי לָהֶם מָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לִנְקָבָיו אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁאָכְלוּ אֶת הַמָּן וְהוּא נַעֲשָׂה לָהֶם בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כה): לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, וּבוֹ הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ, אוֹמֵר זֶה לָזֶה אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹא עָשִׂינוּ צְרָכֵינוּ, וְאָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צָרְכּוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים הוּא מֵת, (במדבר כא, ה): וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁהָיָה קַל בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמֶּה שֶׁהֲטִיבוֹתִי לָהֶם בּוֹ הִכְעִיסוּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ד): מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי. הָלְכוּ הַמְּרַגְּלִים וְרָאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאַתְּ מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ נִכָּר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם רוֹאִים לָהֶם הָאֱמוֹרִיִּים מַכִּירִים הֵם אוֹתָן שֶׁהֵן יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִים אוֹתָם, אֶלָּא מָה אֲנִי עוֹשֶׂה, עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה שֶׁהָיוּ הַמְרַגְּלִים נִכְנָסִים הָיָה רֹאשׁ הַמְדִינָה נִגָּף אוֹ מַלְכָּהּ הָיָה נִגָּף, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ עוֹסְקִים לְהוֹצִיא מֵתֵיהֶם וְאֵין נוֹתְנִים דַּעְתָּם לַמְרַגְּלִים, שֶׁלֹא יַהַרְגוּ אוֹתָן, וְהֵן הִכְעִיסוּ בּוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל משֶׁה וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ מָה הָאָרֶץ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנְסוּ מֵתִים הָיוּ רוֹאִים, וּמָה הֲנָיָה (במדבר יג, לב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כָּאָבוֹת (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם נַעֲשִׂין כִּסְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, לב): כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, (ישעיה ה, ד): מַדּוּעַ קִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי.